ואם ירחיב ה' אלקיך את גבלך (דברים יט,ח)
בפרשתנו1 מצווה הקב"ה לייחד שש 'ערי מקלט' שאליהן יוכל להימלט מי שהרג נפש בשגגה. בהמשך לכך מוסיפה התורה ומצווה: "ואם ירחיב ה' אלוקיך את גבולך... ויספת לך עוד שלוש ערים".2 הכוונה לתקופה שבה תקויים הבטחת הקב"ה לאברהם אבינו, לתת לבניו את ארצות קיני קניזי וקדמוני, ואז יהיה עלינו להקים שם עוד שלוש ערי מקלט.
הרמב"ם3 מוכיח מכך כי האמונה בביאת המשיח מפורשת בתורה: מכיוון שעד כה לא זכינו להרחבה זו של גבולות ארץ-ישראל, בהכרח שהדבר יתקיים בימות המשיח, שכן "לא ציווה הקב"ה לתוהו".4
שלוש הוכחות
הוכחה זו היא הראיה השלישית שמביא הרמב"ם כדי להוכיח שביאת המשיח מפורשת בתורה. קודם לכן הוא מביא את הבטחת התורה בפרשת ניצבים5: "ושב ה' אלוקיך את שבותך... אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך". אחר-כך הוא מזכיר את נבואת בלעם, שבה מדובר בבירור על המלך המשיח. ולבסוף הוא מביא הוכחה שלישית ממצוות ערי מקלט.
אפשר להבין מדוע נזקק הרמב"ם לשתי הראיות הראשונות: מהפסוקים בפרשת ניצבים עולה בבירור ההבטחה על הגאולה, אבל לא מוזכר שם שזו תיעשה על-ידי המשיח. דמותו של המשיח מתוארת בנבואת בלעם, אך לעומת זאת, כל הנבואה נאמרת בלשון משל וחידה, וממילא אפשר לטעון שהדברים אינם מפורשים ממש במקרא. כך משלימות שתי הראיות זו את זו. אך לשם-מה הצורך בראיה השלישית?
תוקף עדיף
אלא בראיה השלישית יש כוח שאין בשתי הראיות הראשונות. שתי הראיות הללו מבטאות הבטחה של התורה ואף נבואה מפי הקב"ה, אך הראיה השלישית מתבססת על פרט באחת ממצוות התורה (מצוות ערי מקלט), ובזה יש תוקף גדול לאין-ערוך.
כלל יסודי הוא, שהתורה ומצוותיה "עומדת לעולם ולעולמי-עולמים, אין לה לא שינוי ולא גירעון ולא תוספת".6 בעצם מהותן של המצוות טמונה הקביעה, שלא יכול לחול בהן שום שינוי. לכן, הואיל והגאולה היא חלק ממצוות התורה, הרי בכך ניתן לנו הביטחון המרבי שלא יחול בזה שום שינוי לעולם.
בלי שינויים
בראיה זו שולל הרמב"ם כל אפשרות לטעון שאמנם הגאולה הובטחה בתורה, אבל הפסדנו אותה בחטאינו7, או שהיא תתקיים רק במישורים רוחניים ולא במשמעותה הממשית, הגשמית.
מכיוון שהגאולה היא פרט במצוות ערי מקלט, בהכרח שהיא תתקיים כפשוטה - בדיוק כפי שהמצוות צריכות להתקיים במשמעות גשמית ממשית - כאן, בעולם הזה, ובקרוב ממש.
(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך לד, עמ' 114)
----------
1) דברים יט.
2) שם פסוק ח-ט.
3) הלכות מלכים פרק יא הלכה א.
4) שם הלכה ב.
5) דברים ל,ג-ה.
6) רמב"ם הלכות יסודי התורה ריש פרק ט.
7) הקדמת הרמב"ם לפירוש המשניות. על-פי ברכות ה,א.
|