חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:37 זריחה: 6:30 כ"א באלול התשע"ט, 21/9/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

מסירות-נפש של רועה ישראל

כשם ששבירת הלוחות הייתה לטובתם של ישראל, כך גם מיתתם של צדיקים היא בסופו של דבר לטובת הדור
מאמרים נוספים בפרשה
כל המצוות חשובות
לקבל בזכות ולא בחסד
מיזוג ניגודים
שובע ורעבון
הגלות צומחת מהחשבת העולם
עוני ועושר ב"לחם מן השמים"
שוויון שכל-כולו "אצבע אלוקים"
מסירות-נפש של רועה ישראל
הטכנולוגיה בשירות השכינה
הלוחות והצדיקים
שוחד לקב"ה?
מתי הקב"ה נושא פנים
מתוך ההסתר פורץ הגילוי
כמו ילד קטן שמתחיל ללמוד
חובת הנשים בתלמוד תורה
סגלות המזוזה – לשמור
התזכורת המתמדת של המזוזה
המזוזה עובדת בשבילך
המתנה שקיבל משה רבנו
למעלה ממילוי חובה

ואתפש בשני הלחת ואשלכם (דברים ט,יז)

בפרשתנו מספר משה לבני-ישראל כיצד שבר את הלוחות הראשונים ברדתו מההר: "ואתפוש בשני הלוחות ואשליכם מעל שתי ידי, ואשברם לעיניכם". שואל על כך בעל 'אור-החיים' הקדוש: "למה הוצרך לתופסם? והלא בידו היו?!".

על-פי המדרשים ניתן היה לפרש זאת, שכן במדרשים אלה מתואר כעין 'מאבק' בין משה רבנו לקב"ה או בינו ובין הזקנים, שאחזו בלוחות וביקשו למנוע את שבירתם, ועל זה מתאים הלשון "ואתפוש" - שמשה רבנו התגבר ואחז בלוחות בחוזקה. אולם על-פי הגמרא לא היה שום מאבק, ואדרבה, הקב"ה אמר למשה: "יישר כוחך ששיברת". אם-כן, מה הכוונה במילים "ואתפוש בשני הלוחות"?

ביטול קטרוג

הדבר יובן על-פי המשמעות העמוקה של שבירת הלוחות. אחד ההסברים למעשהו זה של משה הוא, שהוא רצה להסיר קטרוג מעל עם-ישראל. הלוחות היו בבחינת 'כתובה' בין הקב"ה ובין העם. עתה, לאחר שהעם חטא בעגל, ה'כתובה' היא בבחינת קטרוג על העם. לכן שבר משה את הלוחות, ובכך 'קרע את הכתובה' שמכילה את הברית בין הקב"ה ובין עם-ישראל.

אולם בכך לא די, שכן גם עצם שבירת הלוחות יש בה כדי לקטרג על העם - הנה, בגלל חטאו של העם נשברו הלוחות הכתובים ב"מעשה אלוקים". זאת רצה משה למנוע ב'תפיסתו' את הלוחות: משמעות הפסוק "ואתפוש בשני הלוחות" היא, שמשה רבנו 'תפס' את הלוחות, הוציאם מרשות העם והעבירם לרשותו.

קודם לכן היה משה שליח של עם-ישראל להביא בעבורם את הלוחות, ועל-כן היו הלוחות בבעלות עם-ישראל כולו. מה עשה משה? 'תפס' לעצמו את הלוחות, העבירם לבעלותו, וממילא פעולת השבירה הייתה באחריותו האישית ולא הייתה יכולה להיזקף לחובת העם.

נטל את האשמה

דבר זה מבטא את עוצם מסירות-נפשו של משה למען ישראל. הלוא לא הייתה לו שום שייכות לחטא העגל. אפילו לא היה אפשר להאשימו בחוסר מחאה, שכן שהה על ההר ולא נכח כלל במקום בשעה שהעם חטא.

ובכל-זאת, לא זו בלבד שעמד מול הקב"ה ותבע במסירות-נפש למחול לעם-ישראל על החטא - "ואם אין, מחני-נא מספרך"; לא זו בלבד ששבר את הלוחות כדי לכפר על העם; אלא אף 'תפס' את הלוחות והעבירם לבעלותו, כדי שגם אשמת השבירה לא תחול על העם אלא תהיה שלו בלבד!

לא עוזבים

חז"ל משווים את שבירת הלוחות למיתתם של צדיקים. כשם ששבירת הלוחות הייתה לטובתם של ישראל, כך גם מיתתם של צדיקים היא בסופו של דבר לטובת הדור, שכן היא מכפרת על עוון הדור.

כשם שמשה רבנו לא זנח את ישראל אפילו כשחטאו בעגל, כך צדיקי ישראל שבכל דור ודור אינם עוזבים את צאן מרעיתם, וגם בעלייתם למעלה הם מכפרים אפילו על הזדונות של אנשי הדור ומביאים ישועה לכלל-ישראל, עד הגאולה האמיתית והשלמה.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך לד, עמ' 51)

----------

1) דברים ט,יז.

2) תנחומא פרשתנו יא. וכן הירושלמי תענית פרק ד הלכה ב.

3) אבות דרבי נתן פרק ב, ג בסופו.

4) שבת פז,א. ושם נסמן. פירוש רש"י על התורה (סוף פרשת ברכה).

5) שמות רבה פרשה מג,א. תנחומא שם.

6) שמות לב,טז.

7) ראה שמות רבה פרשה מז,ט. ועוד.

8) שמות לב,ב.

9) ירושלמי יומא פרק א הלכה א. ועוד.

10) מועד קטן כח,א.



   

       
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)