מאמרים נוספים בפרשה
	יהודי מחפש תמיד את הנס
	"מצורע" - המצב שלפני הגאולה
	למה המשיח נקרא "מצורע"?
	כשהקב"ה ישיב אליו כל יהודי
	גודל חביבותו של יהודי
	כל מילה מדוייקת
	לכפר על הזולת
	למצוא את המטמון
	לעולם יש תקנה
	יהודי, בפנימיותו, נשאר טהור
	מהנגע באים לגילוי המטמון

אתם נצבים היום כלכם (דברים כט,ט)

את פרשת ניצבים קוראים תמיד לפני ראש-השנה¹, כי יש קשר בין הפרשה ובין ראש-השנה.

הפרשה נפתחת בעניין האחדות, שהיא הכנה עיקרית לקראת ראש-השנה. על הפסוק²: "אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם" נאמר³, ש"היום" רומז לראש-השנה, יום-הדין הגדול, ועם-ישראל ניגש לדין בתחושה של "ניצבים", בעמידה בטוחה, וזאת משום שהם בבחינת "כולכם" - מאוחדים ומלוכדים.

האחדות מעניקה לעם-ישראל כוח עמידה, והיא הכלי שבו שורה ברכת-ה'. המדרש⁴ ממשיל את עם-ישראל לאגודת קנים: כל קנה בנפרד נשבר בקלות, אך כאשר קבוצת קנים אגודה יחד, אי-אפשר לשברם. כך גם בעם-ישראל: כשהם מאוחדים, מ"ראשיכם שבטיכם" עד "שואב מימיך" - הם "ניצבים" ועומדים איתנים.

סדקים פנימיים

האחדות היא מקור כוחו של עם-ישראל. הלוא עם-ישראל מאוחד עם הקב"ה - "חלק ה' עמו".⁵ לא ייתכן אפוא שגורם כלשהו יוכל לפגוע בו. אם בכל-זאת יכול מישהו לפגוע בעם-ישראל, הדבר נובע מכך שהיהודי פותח בעצמו מעין סדק או נקב קטן, ובכך מקנה אחיזה לגורמים חיצוניים. העדר אחדות ושלום עושה את העם חשוף לפגיעות, ואילו כששוררים בתוכו שלום ואחדות - שום דבר אינו יכול לפגוע בו.

האחדות יש בכוחה גם למנוע סדקים בין האדם לעצמו. לא תמיד מסוגל אדם לגלות את מגרעותיו, שכן אהבתו העצמית מכסה על חסרונותיו. רק חברו הטוב יוכל להעיר לו עליהם ולעזור לו לתקנם. כשיש אחדות, עוזר האחד לרעהו לתקן את עצמו.

חבר עוזר

זו הסיבה לדרישה של אדמו"ר 'האמצעי' מכל אחד ואחד⁶, לקנות לעצמו חבר לשם הידברות הדדית בענייני תורה ומצוות ועבודת ה'. הוא הסביר, שכאשר שני יהודים מתדברים ביניהם בענייני עבודת ה', יש לפנינו שתי נפשות אלוקיות מול נפש בהמית אחת, והדבר מקנה יתרון לכוח הקדושה.

ואם בימיו של אדמו"ר ה'אמצעי' היה צורך בכך, על-אחת-כמה-וכמה בימינו, כאשר החשכה הרוחנית נעשתה כפולה ומכופלת. ודאי שצריכים להיות יחד, מתוך שלום ואחדות, ובכוח זה ניתן לסלק אפילו את הסדקים והבקיעים הקטנים ביותר.

סכנת העושר

הסדקים הקטנים עלולים לבוא דווקא על רקע של רווחה. סכנתם של רדיפות וקשיים חיצוניים אינה מגיעה לגודל הפיתוי של תנאי העושר והרווחה. דווקא בתנאים נוחים עלולה לחול ירידה בחיים הרוחניים.

תחילה אין מדובר בסטייה מן ה'שולחן-ערוך', אלא בירידה בהידור במצוות ובהתנהגות כללית, שפעם, אצל הסבא, לא עלתה על הדעת. אך מהסדק הקטן הזה עלולה להתפתח הידרדרות, עד שהגורמים החיצוניים יקבלו אחיזה בעם-ישראל. על-ידי אחדות וחיזוק מתמיד של איש את רעהו, אפשר למנוע גם את הסדקים הללו ולגשת "כולכם", בהרגשה של "ניצבים", לקראת ראש-השנה.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך ב, עמ' 641)

----------

1) תוספות דיבור המתחיל "קללות שבתורת כוהנים" מגילה לא,ב. טור ושולחן ערוך אורח חיים סימן תכח סעיף ד. לקוטי תורה ריש פרשת נצבים.

2) דברים כט,ט.

3) ראה פענח רזא סוף פרשת ניצבים. לקוטי תורה תחילת פרשת ניצבים.

4) מדרש תנחומא ניצבים.

5) דברים לב,ט.

6) ראה "היום-יום" כ' טבת.