מאמרים נוספים בפרשה
	ברכות ה' בשפע גשמי
	כוח לעקור הרים
	ברית כפולה
	אגודה אינה נשברת
	יש לך כוח – עובדה
	הראש זקוק לרגל
	חוטבי עצים ושואבי מים
	ברית עם הקב"ה
	כל יהודי הוא "עשיר"
	קיום נצחי לעם-ישראל
	עם-ישראל אינו מיעוט
	לא להפריד בין ה'ספר' לבין 'התורה'
	כשהקב"ה יוצא מהגלות
	עד שייגאל האחרון
	תשובה כפולה
	לא בשמים
	קרוב אליך
	למצוא גם בפרטים את המאחד
	ברכה שגורמת להעמקת התשובה

אתם נצבים היום (דברים כט,ט)

בשבת שלפני ראש-השנה קוראים תמיד את פרשת ניצבים, ויש בפרשה רמז לראש-השנה: הפסוק "אתם ניצבים היום"¹ אמור על ראש-השנה², שבו עומדים בני-ישראל לפני הקב"ה וזוכים בדין.

נוסף על רמז זה, הטמון בפסוק הפותח את פרשתנו, מרומז ראש-השנה גם בפסוק נוסף, בפרשה הקודמת³: "היום הזה ה' אלוקיך מצווך".

אפשר להבחין מיד בהבדל בין שני הפסוקים - בפסוק שבפרשתנו נאמר "היום" סתם, ואילו בפרשה הקודמת נאמר "היום הזה".

התחלה וזיכרון

בראש-השנה יש שני עניינים, המרומזים בפסוק⁴ "זה היום תחילת מעשיך, זיכרון ליום ראשון":

העניין הראשון הוא "זה היום תחילת מעשיך" - הדבר הגדול שנתחולל ביום זה עצמו, ביום השישי לבריאה, יום בריאת האדם. דבר זה אירע בראש-השנה עצמו, ועל-כן נקרא ראש-השנה "תחילת מעשיך", כי האדם שנברא באותו יום הביא את הבריאה כולה להכרה בבורא העולם, באומרו "בואו נשתחווה ונכרעה, נברכה לפני ה' עושנו".⁵

הדבר השני הוא - "זיכרון ליום ראשון". ראש-השנה (היום השישי לבריאה) הוא זיכרון ליום הראשון של הבריאה (כ"ה באלול), שבו נברא העולם כולו יש מאין.

האדם מגלה

זה שהעולם נברא יש מאין וקיומו בכל רגע ורגע נובע מהכוח האלוקי האין-סופי - עובדה זו אינה גלויה במציאות העולם. להפך, העולם עצמו נותן תחושה שיש לו קיום עצמאי ושאין הוא זקוק לכוח האלוקי. אנו נדרשים למחשבה ולהתבוננות כדי להבין שזו תחושה מוטעית, וכי העולם אינו יכול להתקיים אפילו רגע אחד בלי הכוח האלוקי.

בזה מעלתו של היום השישי לבריאה, יום בריאת האדם, שהוא מגלה בעולם את הכוח האלוקי. באדם עצמו יש נשמה אלוקית, 'חלק א-לוה ממעל ממש', ועל-כן האדם הוא המגלה את האלוקות בתוך העולם.

גוף ונשמה

שני הדברים הללו מקבילים לשני האופנים שבהם נרמז ראש-השנה:

"היום" (סתם) רומז לכך שראש-השנה הוא "זיכרון ליום ראשון", מכיוון שהכוח האלוקי אינו גלוי בזה.

לעומתו, "היום הזה" (ש'זה' הוא במשמעות של גילוי, שכן רק על דבר גלוי אפשר לומר 'זה') רומז ל"זה היום תחילת מעשיך", לכך שראש-השנה הוא יום בריאת האדם, שמגלה את הכוח האלוקי שבתוך הבריאה.

שני הדברים הללו מקבילים גם-כן לגוף ולנשמה:

הגוף מעלים ומסתיר את האמת האלוקית, ואילו הנשמה האלוקית מגלה את האור האלוקי ואת הקדושה בעולם. בשבת זו נעשית כריתת-ברית הן עם הגוף והן עם הנשמה, והדבר מבטיח קיום נצחי לברית זו. הברית הזאת מתעוררת מדי שנה בשנה, ובכוחה אנו בטוחים שנזכה בדין וניכתב וניחתם לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך כד, עמ' 191)

----------

1) דברים כט,ט.

2) לקוטי תורה ניצבים מד,א ואילך.

3) דברים כו,טז.

4) תפלת מוסף של ראש-השנה (ראש-השנה כז,א).

5) תהילים צה,ו. זוהר חלק ג סוף פרשת אמור. וראה פרקי דרבי אליעזר פרק יא.

6) תניא פרק ב.