חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:38 זריחה: 6:29 כ"א באלול התשע"ט, 21/9/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

משפט צדק - חד משמעי

בסכסוך עניני אין מניעה להגיע לשלום. אולם בסכסוך שהגיע לדרגת 'ריב' נאמר: "אין שלום יוצא מתוך מריבה". במצב כזה אומרת התורה כי יש לקבל הכרעה חד משמעית.
מאמרים נוספים בפרשה
אפשר לנצח בלי מלחמה
מלחמות חובה ורשות
שני אויבים, מקור אחד
כוחה של "מצווה קלה"
שכר המצוות - עכשיו או לעתיד?
כשיוצאים לדרך צריכים "מעקה"
צריך מעקה בחיים
לקרב בלי להתנשא
אחדות והפרדה
עבודה בלי טרדות
איך יכול הקב"ה "לגרש"?
הקב"ה אינו נפרד מישראל
לא למהר "להתגרש"
דבקות באלוקות ופרישות מתאוות העולם
יהודים כפועלי ה'
משפט צדק - חד משמעי
בלי כוונה
לזכור כדי להשכיח
לא לערבב כוחות נפשיים
מלחמה לשם זיכוך

והצדיקו את הצדיק והרשיעו את הרשע (דברים כה,א)

בפרשת השבוע מתארת התורה מקרה שגרתי של סכסוך: "כי יהיה ריב בין אנשים, וניגשו אל המשפט ושפטום, והצדיקו את הצדיק והרשיעו את הרשע".1

מכיוון שאנו מכירים את לשון התורה, המקפידה על קיצור ותמציתיות, נראה שיש כאן אריכות מיותרת: לשם מה נאמרה התוספת "והצדיקו את הצדיק והרשיעו את הרשע"? ברור שאם ניגשים למשפט, אמור בית-הדין להכריע מי מבין השניים הצודק ומיהו זה שאינו צודק.

על תחילת הפסוק - "כי יהיה ריב" - מפרש רש"י: "סופם להיות ניגשים אל המשפט. אמור מעתה, אין שלום יוצא מתוך מריבה". נשאלת כאן השאלה, מה רע בכך שסופם לגשת אל המשפט? אדרבה, על-ידי המשפט יתיישב הסכסוך ויחזור השלום.

איך לנהל סכסוך

עלינו לומר, שהתורה מבקשת בזה ללמדנו דבר נוסף - איך צריך לנהל סכסוך. התורה משתמשת כאן במילה 'ריב', שלא כבמקומות אחרים2, שם נאמר "כי יהיה להם דבר בא אלי"3, או "מי בעל דברים יגש אליהם".4 כאן מדובר בסכסוך שהגיע לדרגת 'ריב', ועל כך נאמר: "אין שלום יוצא מתוך מריבה".

כל עוד מדובר בסכסוך ענייני - אין בו משום מניעה לשלום. ייתכן שהצדדים יסיימו את הסכסוך בעצמם. אפילו אם יזדקקו לעזרת בית-הדין, הרי לאחר פסיקת הדין יחזרו לחיות ביניהם בשלום. אבל אם הסכסוך התפתח לדרגת ריב - לא יצמח מזה שלום. גם לאחר פסיקת הדין, תישאר המריבה בעינה.

לחשוף את איש-הריב

במצב כזה של מריבה אומרת התורה לדיינים: "והצדיקו את הצדיק והרשיעו את הרשע". עליהם לדעת, שאין מדובר כאן בשני אנשים המבקשים את האמת והצדק, אלא אחד הוא 'צדיק' והשני 'רשע' ואיש-מדון. תפקידו של בית-הדין לחשוף את ה'רשע' הזה ולהציגו כמות שהוא.

אלא שגם במקרה כזה מורה התורה: "ושפטום". אין הדיינים רשאים לטעון, שהואיל ויש כאן ריב ומחלוקת לשמם, אין טעם לדון בסכסוך עצמו וראוי תחילה לדרוש מהם לבטל את הריב והמחלוקת. על אף כל זאת עליהם לדון בדבר ולהוציא משפט צדק.

מי ה'צדיק'

עוד אפשר היה לחשוב, שהואיל והשניים נוהגים ב'ריב', לא ייתכן שאחד משניהם יהיה צודק לגמרי. מן-הסתם גם הוא אשם במשהו, וכאשר יגיעו לדין, יגזים בטענותיו, יקצין אותן ויחריף את הריב.

אומרת התורה: "והצדיקו את הצדיק והרשיעו את הרשע" - אמנם ייתכן שבפרט הזה של ה'ריב' אכן שניהם אשמים במידת-מה, אבל בנוגע לעצם הדין, צריכים הדיינים לגשת לעניין מתוך הנחה, שייתכן בהחלט שאחד הוא 'צדיק' לגמרי והשני 'רשע'. ואולי אז גם יתברר, שה'צדיק' אינו אשם כלל גם ב'ריב' - והוא 'צדיק' לגמרי.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי-שיחות כרך כד, עמ' 152)

----------

1) דברים כה,א.

2) וראה באריכות מלבי"ם כאן.

2) שמות יח,טז.

3) שם כד,יד.

4) להעיר מאבות פרק א משנה ח: "בעלי הדין כו' ברשעים".



   

       
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)