מאמרים נוספים בפרשה
	אפשר לנצח בלי מלחמה
	מלחמות חובה ורשות
	שני אויבים, מקור אחד
	כוחה של "מצווה קלה"
	שכר המצוות - עכשיו או לעתיד?
	כשיוצאים לדרך צריכים "מעקה"
	צריך מעקה בחיים
	לקרב בלי להתנשא
	אחדות והפרדה
	עבודה בלי טרדות
	איך יכול הקב"ה "לגרש"?
	הקב"ה אינו נפרד מישראל
	לא למהר "להתגרש"
	דבקות באלוקות ופרישות מתאוות העולם
	יהודים כפועלי ה'
	משפט צדק - חד משמעי
	בלי כוונה
	לזכור כדי להשכיח
	לא לערבב כוחות נפשיים
	מלחמה לשם זיכוך

ביומו תתן שכרו (דברים כד,טו)

בפרשתנו מופיעה המצווה לשלם לשכיר את שכרו בו-ביום: "ביומו תתן שכרו ולא תבוא עליו השמש".¹ גם אנו, עם-ישראל, מכונים בדברי חז"ל² פועליו של הקב"ה. 'עבודתנו' היא קיום התורה והמצוות, וה'תשלום' הוא השכר שהקב"ה מעניק לנו על כך.

כאן מתעוררת שאלה מעניינת: ידוע³ שהקב"ה מקיים בעצמו את כל המצוות שציווה עלינו לקיים. אם ציווה לשלם לשכיר את שכרו בו-ביום ולא להלינו עד בוקר - ודאי שגם הוא 'חייב' לתת לכל יהודי את שכרו מיד אחרי כל מצווה שהוא מקיים. אך בפועל נאמר⁴: "היום לעשותם - למחר (בעולם הבא) לקבל שכרם"!

"יום עבודה"

יש מסבירים⁵, שעבודת היהודי במשך כל חייו היא בבחינת עבודה אחת, שבסיומה משולם השכר. כלומר, 'יום העבודה' של יהודי משתרע על-פני כל תקופת חייו, ובסיומה הוא אכן מקבל בגן-עדן את השכר על עבודתו.

אך הסבר זה אינו מספק. עיקר השכר על עבודת התורה והמצוות לא ניתן בגן-עדן, אלא לעתיד לבוא - בתקופת תחיית המתים.⁶ השכר בגן-עדן הוא בעיקר על לימוד התורה, ואולם השכר על קיום המצוות יינתן רק בזמן התחייה. הווי אומר, שהקב"ה מעכב זמן רב את שכרם של ישראל, ולכאורה אין הוא מקיים את המצווה "ביומו תיתן שכרו".

עבודת הדורות

כדי להבין זאת, יש לבאר את מהותה האמיתית של עבודתנו בעולם הזה. תכלית בריאת העולם היא - "נתאווה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים".⁷ רצון ה' הוא, שבעולם הזה התחתון, שבו שוררת חשכה רוחנית והאמת האלוקית אינה גלויה - דווקא בו יתגלה הקב"ה במלוא העוצמה, עד שהעולם הזה יהיה 'דירתו'.⁸

דבר זה נבנה בהדרגה על-ידי עבודתנו במשך כל הדורות. בכל מצווה שיהודי מקיים, הוא מזכך ומאיר באור ה' חלק מגופו הגשמי וחלק מהעולם החומרי. צירוף המצוות של כל היהודים במשך הדורות משלים את זיכוכו של העולם כולו, עד שהוא נעשה מוכשר להיות 'דירה' לה'. אז יבוא משיח-צדקנו ותבוא הגאולה השלמה, ואז תגיע הבריאה לתכליתה.⁹

לדאוג ל"פועלים"

מצב זה מוליך למסקנה, ש'חוזה העבודה' בין הקב"ה לעם-ישראל אינו בבחינת שכירות יומית, אלא זוהי בעצם 'עבודה קבלנית'. עם-ישראל קיבל עבודה, להביא את העולם לידי כך שיוכל להיות 'דירה' לקב"ה. עבודה זו אינה עבודה של איש אחד, אלא של כל עם-ישראל בכל הדורות. כאשר תגיע עבודה זו לשלמותה, תגיע שעת השכר.

אולם, אף שמועד תשלום השכר המלא יהיה לעתיד לבוא, הרי גם עכשיו חייב הקב"ה לדאוג ל'פועליו' שלא יחסר להם דבר, כדי שיוכלו להתמסר בכל כוחותיהם ובלי דאגות יתרות למילוי רצונו - הכנת העולם לקראת הגאולה האמיתית והשלמה.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך כט, עמ' 138)

----------

1) דברים כד,טו.

2) ראה אבות פרק ב משנה יד-טז. תורת כהנים (ורש"י) ויקרא כו,ט. ועוד.

3) שמות רבה פרשה ל,ט. ירושלמי ראש השנה פרק א הלכה ג. וראה ויקרא רבה פרשה לה,ג. ועוד.

4) עירובין כב,א. עבודה זרה ג,א. ד,ב.

5) עיון יעקב לעין יעקב עירובין כב,א.

6) רמב"ן שער הגמול בסופו. וראה גם השגת הראב"ד הלכות תשובה פרק ח הלכה ב.

7) תנחומא נשא טז.

8) תניא פרק לו.

9) שם פרק לז.