מאמרים נוספים בפרשה
	אפשר לנצח בלי מלחמה
	מלחמות חובה ורשות
	שני אויבים, מקור אחד
	כוחה של "מצווה קלה"
	שכר המצוות - עכשיו או לעתיד?
	כשיוצאים לדרך צריכים "מעקה"
	צריך מעקה בחיים
	לקרב בלי להתנשא
	אחדות והפרדה
	עבודה בלי טרדות
	איך יכול הקב"ה "לגרש"?
	הקב"ה אינו נפרד מישראל
	לא למהר "להתגרש"
	דבקות באלוקות ופרישות מתאוות העולם
	יהודים כפועלי ה'
	משפט צדק - חד משמעי
	בלי כוונה
	לזכור כדי להשכיח
	לא לערבב כוחות נפשיים
	מלחמה לשם זיכוך

כי יקח איש אשה (דברים כד,א)

בפרשתנו מוזכרים דיני הנישואין והגירושין. ההלכה היא¹, שאסור לאדם לשאת אישה שבדעתו לגרשה. אחת הסיבות לכך היא הפסוק "אל תחרוש על רעך רעה, והוא יושב לבטח איתך".² אסור לאדם לחרוש מזימות על רעהו הבוטח בו, וכל-שכן על אשתו. אולם מצד הנימוק הזה, אם הבעל הודיע לאשתו מלכתחילה שבדעתו לגרשה - מותר הדבר.

יש סיבה שנייה לאיסור זה, ועל-פיה גם הודעה מראש אינה עושה נישואין כאלה לדבר רצוי. כל עניין הנישואין הוא "ודבק באשתו והיו לבשר אחד"³ - התקשרות מוחלטת ונצחית בין הגבר לאישה. בנישואין שנעשים מראש מתוך ידיעה שסופם גירושין, יש פגם בעצם מהות הקשר, ומלכתחילה אין כאן התקשרות אמיתית ושלמה.

כוונה לגרש?

לאור זאת מתעוררת שאלה על העובדה שהקב"ה הגלה את עם-ישראל. ידוע שאיש ואישה מסמלים את הקב"ה וכנסת-ישראל. מעמד הר-סיני הוא בבחינת 'נישואין' בין הקב"ה לכנסת-ישראל, כמו שנאמר: "ביום חתונתו - זה מתן-תורה".⁴ הגלות היא בבחינת 'גירושין', כמו שאמר הקב"ה, על-פי המדרש: "דנתי אותם בגירושין".⁵

אך מאחר שהקב"ה ידע מראש שבדעתו להגלות את עמו ובעצם 'לגרש' את כנסת-ישראל, איך יכול היה 'לשאתה' ולכרות עם בני-ישראל ברית במעמד הר-סיני?! הלוא בתורה שניתנה בהר-סיני כתוב במפורש⁶: "והפיץ ה' אתכם בעמים", ונמצא שהקב"ה ידע מראש שבדעתו 'לגרש' את עם-ישראל⁷, ובכך עבר כביכול על האיסור לשאת אישה מתוך כוונה לגרשה!

הקב"ה ידע מראש

בפשטות אפשר היה להסביר, שאין לראות בכך נישואין על-מנת לגרש, שכן הגלות היא תוצאה ממעשיהם של בני-ישראל, וניתנה להם בחירה חופשית על כך. לו היו משתמשים ביכולת הבחירה ובוחרים בטוב, לא היה הקב"ה נזקק להגלותם.

אולם הסבר זה אינו מושלם כשמדובר בקב"ה. הלוא הוא ידע מראש בעת מתן-תורה שבני-ישראל עתידים לסור מן הדרך, וכתוצאה מכך ייענשו בעונש הגלות. מכאן, שה'נישואין' לא נעשו מצד הקב"ה בשלמות ההתקשרות הנצחית, ונמצא שיש חלילה חיסרון ב'נישואין' אלה שבין הקב"ה לעם-ישראל.

רק הסתר פנים

אלא האמת היא, שמצד הקב"ה לא זו בלבד שלא הייתה כוונה לגרש, אלא שגם בפועל אין כאן גירושין. וכך אומר הקב"ה: "אי זה ספר כריתות אמכם אשר שילחתיה"⁸, כלומר, אין כאן ספר כריתות ואין כאן גירושין.

גם בזמן הגלות לא ניתקה חלילה ברית ההתקשרות שבין הקב"ה לכנסת-ישראל, ואין זה אלא הסתר פנים, שמטרתו לעורר את עם-ישראל לחפש את הקב"ה ולדבוק בו. כאשר יהודים מתנהגים כראוי, הקב"ה מגלה את חיבתו אליהם עוד בזמן הגלות, ותיכף ומיד ממש מביא להם את הגאולה האמיתית והשלמה.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך לד, עמ' 138)

----------

1) רמב"ם הלכות גירושין פרק י הלכה כא. הלכות איסורי ביאה פרק כא הלכה כח.

2) משלי ג,כט.

3) בראשית ב,כד.

4) תענית כו,ב.

5) ילקוט שמעוני הושע פרק ו, סימן תקכג.

6) דברים ד,כז.

7) ראה סנהדרין קה,א.

8) ישעיה נ,א.