חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:38 זריחה: 6:29 כ"א באלול התשע"ט, 21/9/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

שני אויבים, מקור אחד

אויבי הגוף היהודי הם גם אויבי הנשמה היהודית, ולהפך
מאמרים נוספים בפרשה
אפשר לנצח בלי מלחמה
מלחמות חובה ורשות
שני אויבים, מקור אחד
כוחה של "מצווה קלה"
שכר המצוות - עכשיו או לעתיד?
כשיוצאים לדרך צריכים "מעקה"
צריך מעקה בחיים
לקרב בלי להתנשא
אחדות והפרדה
עבודה בלי טרדות
איך יכול הקב"ה "לגרש"?
הקב"ה אינו נפרד מישראל
לא למהר "להתגרש"
דבקות באלוקות ופרישות מתאוות העולם
יהודים כפועלי ה'
משפט צדק - חד משמעי
בלי כוונה
לזכור כדי להשכיח
לא לערבב כוחות נפשיים
מלחמה לשם זיכוך

כי תצא למלחמה על איביך (דברים כא,י)

הפסוק הראשון של הפרשה עוסק ביציאה למלחמה: "כי תצא למלחמה על אויביך, ונתנו ה' אלוקיך בידיך".1 לכאורה יש בפסוק זה שיבוש דקדוקי: בתחילה מוזכר האוייב בלשון רבים - "אויביך", ואחר-כך בלשון יחיד - "ונתנו".

בתורה כל דבר מדוייק בתכלית, ויש בכל דבר גם משמעויות נסתרות, שמעבר לפירוש הפשוט. גם פסוק זה, מדבר בפשטות על מלחמה רגילה, אך בעומק הדברים יש כאן רמז למלחמה הרוחנית של כל אדם.

אויבי הגוף והנשמה

אויביו של יהודי מתחלקים לשני סוגים - יש אוייב שנלחם נגד קיומו הגשמי של יהודי - נגד גופו; ויש אוייב שנלחם נגד הקדושה המיוחדת של יהודי - נגד נשמתו. התורה כוללת את שני סוגי האויבים במילה אחת ("אויביך"), שכן גופו ונפשו של יהודי חד הם, ושניהם נועדו לשרת את הקב"ה. על כן אויבי הגוף היהודי הם גם אויבי הנשמה היהודית, ולהפך.

התורה מנחה אותנו כיצד לצאת למלחמה באויבים אלו: בראש ובראשונה - "כי תצא למלחמה" - עוד לפני המפגש עם האוייב נדרשת מהאדם היחלצות ("תצא") והתמלאות בתחושת ביטחון ואמונה בה'. הגישה צריכה להיות: "על אויביך" - תחושה של עליונות, שמלכתחילה היהודי עומד מעל האוייב2, שכן הקב"ה עצמו מתלווה אליו ומסייע לו לנצח במלחמה.

תחושה של עליונות

כאשר יהודי יוצא למלחמה בגישה כזאת, מובטח לו הניצחון. זה יהיה ניצחון לא רק על האוייבים הגלויים שהוא רואה לפניו, אלא גם על השורש והמקור הראשוני של כל האויבים למיניהם - על יצר הרע, שעליו אומרת הגמרא3: "הוא השטן (אוייב הנשמה), הוא מלאך המוות (אוייב הגוף)".

יהודי שיוצא למלחמה נגד אויביו מתוך הרגשה איתנה שבעצם אין כוח שיכול לעמוד נגד הטוב ונגד הקדושה, מצליח לנצח לא רק את ביטוייו החיצוניים של הרע, אלא גם את שורשו הרוחני. על כך נאמר "ונתנו ה' אלוקיך בידיך" - "ונתנו", לשון יחיד, שכן כאן כבר מדברים על יצר הרע, שורשם ומקורם של כל האויבים.

פדיון שבויים

מוסיפה התורה ואומרת: "ושבית שביו". קורה שיהודי אינו נזהר מפני יצר-הרע, נופל ברשתו ומעביר לרשותו כוחות עליונים שניתנו לו לצורך עבודת ה'. כוחות אלה נמצאים ב'שבי' בידי הרע. מבטיחה התורה, שהיהודי אף יצליח להוציא מהרע את "שביו" - את כל מה שהצליח ללכוד ו'לשבות' עד כה. וכמאמר חז"ל4, שעל-ידי תשובה גדולה - "זדונות נעשו לו כזכויות".

מלחמה זו מביאה גם את הגאולה האמיתית והשלמה, שבה ייכרת יצר הרע לגמרי, ובכך תגיע מלחמה זו לסופה ולניצחונה המלא.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי-שיחות כרך ב, עמ' 635 וכן 697)

----------

1) דברים כא,י ואילך.

2) ראה לקוטי תורה דיבור המתחיל "כי תצא" (השני) סוף פרק ב.

3) בבא בתרא טז,א.

4) יומא פו,ב.



   

       
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)