מאמרים נוספים בפרשה
	לרומם את הארציות
	כיצד להכיר תודה
	שמחה שלמה
	יהודי כביכורים
	לתת לקב"ה את המובחר
	הביכורים כמשל לחיים
	מן הקצה אל הקצה
	שמחה בכל רגע
	בת-קול עונה לדברי היהודי
	הקשר בין יהודי לבוראו
	הולכים בדרכי הבורא
	כיצד יילך האדם בדרכי הבורא
	ניקוי כלים לקראת ראש-השנה
	הטוב הטמון בתוך הרע
	הקב"ה מתחרט על הגלות
	הברכות הנסתרות
	ניסים וחסדים
	הבנה לאחר ארבעים שנה
	מפתח הגשמים ומפתח הפרנסה
	עם-ישראל כאוצר גנוז

והלכת בדרכיו (דברים כח,ט)

אחד מכלליו של הרמב"ם¹ בעניין השיטה שבה מונים את המצוות הוא, שציווי כללי - כמו "קדושים תהיו", או "את חוקותי תשמרו" וכדומה - אינו נחשב כמצווה בפני עצמה, שכן זהו ציווי כללי המקיף את התורה כולה.

אולם על הציווי "והלכת בדרכיו"², המופיע בפרשתנו, אומר הרמב"ם³ שזו מצוות-עשה: "להידמות בו יתעלה כפי היכולת. מה הקב"ה נקרא חנון, אף אתה היה חנון; מה הקב"ה נקרא רחום, אף אתה היה רחום; מה הקב"ה נקרא חסיד, אף אתה היה חסיד". ולכאורה, ציווי זה אף הוא בבחינת ציווי כללי ומקיף, ולמה הוא נמנה כמצווה בפני עצמה?

אין זאת, אלא שבציווי זה יש משהו שאין בשאר הציוויים הכלליים, ובזכות חידוש מיוחד זה שקיים במצווה זו, היא נמנית כמצווה בפני עצמה.

יהודי תמיד הולך

מוסבר בתורת החסידות⁴, כי אחד ההבדלים בין נשמות ישראל למלאכים הוא, שהמלאכים נקראים 'עומדים' (כפי שנאמר⁵: "ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה", והכוונה למלאכים), ואילו הנשמות נקראות 'מהלכים'.

פירוש הדבר הוא, שהמלאכים, על אף העובדה שהם עולים בהתמדה מדרגה לדרגה, נשארים בכללות באותו מקום, באותה דרגה בסיסית שבה נבראו. לעומת זאת, לנו, כיהודים ניתן הכוח 'ללכת' - להתקדם ולעלות מעלה מעלה, מדרגה אחת לדרגה שהיא למעלה ממנה לאין-ערוך, והלאה והלאה.

לעלות למעלה

זה הדבר שהקב"ה מצווה אותנו במצווה זו - עלינו נקיים את המצוות באופן שעל-ידי-כך 'נלך' ונעלה מעלה מעלה; נעלה מדרגה אחת לדרגה שלמעלה ממנה. וזאת, על-ידי "בדרכיו" - כאשר נקיים כל מצווה ומצווה מפני שהיא 'דרכו' של הקב"ה ומתוך השאיפה "להידמות בו יתעלה".

אנו יכולים לקיים את המצוות מתוך הרגל, או מתוך רצון לקבל בעבורן שכר, וכדומה. אבל אז לא נרגיש בגלוי את העלייה והזיכוך האישי שהמצוות מעניקות לנו. הציווי "והלכת בדרכיו" אומר, שעלינו לקיים את המצוות מתוך רצון לדבוק בה', להידמות אליו כביכול. כאשר אנו מקיימים אותן מתוך מחשבה זו, אנו אכן מתעלים מעלה מעלה.

לדבוק בצדיקים

הקב"ה נותן לנו בכך את הכוח להתעלות מעל מגבלותינו הגשמיות והחומריות ולהתחבר עם כוחותיו האין-סופיים והבלתי-מוגבלים. זהו הכוח המיוחד שהקב"ה החדיר במצוותיו, שעל ידן יוכל בן-אדם קטן ומוגבל 'ללכת' ולהגיע אל האין-סוף ואל הבלתי-מוגבל.

וכדי להקל עלינו עבודה זו מקדימה התורה ציווי נוסף: "ובו תדבק", שהרמב"ם מפרשו⁶: "הידבק בחכמים ובתלמידיהם". על-ידי שיהודי דבק בצדיק, בתלמיד-חכם, במי שהגיע לדרגת דבקות גבוהה בקב"ה, יכול גם הוא להגיע ביתר קלות לדבקות בה', להתעלות מעל מגבלותיו, ולעבודת ה' שלמה ותמימה.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך ד, עמ' 1130)

----------

1) ספר המצוות שורש ד.

2) דברים כח,ט.

3) ספר המצוות מצות עשה ח. הלכות דעות פרק א הלכה ה.

4) לקוטי-תורה שלח לח,ד. דיבור המתחיל "צאינה וראינה" תר"ס. דיבור המתחיל "שובה" תרס"ו (בהמשך תרס"ו).

5) זכריה ג,ז.

6) ספר המצוות מצות עשה ו. הובא בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן הלכות משא ומתן סימן קנו סעיף ד.