וקשרתם לאות על ידך והיו לטטפת בין עיניך (דברים ו,ח)
מהפסוק בפרשתנו1 "וקשרתם לאות על ידך, והיו לטוטפות בין עיניך" לומדת הגמרא2, שצריך להניח תחילה תפילין של-יד ואחר-כך תפילין של-ראש: "כשהוא מניח, מניח של-יד ואחר-כך של-ראש, וכשהוא חולץ - חולץ של-ראש ואחר-כך של-יד".
מצוות תפילין היא מצווה כללית, שמייצגת את כל התורה, כפי שאמרו חז"ל3: "הוקשה כל התורה כולה לתפילין". מכאן שגם בעבודת ה' הכללית של יהודי יש עבודה המקבילה לתפילין של-יד ועבודה המקבילה לתפילין של-ראש, וגם כאן הסדר הוא, שהעבודה המקבילה ל'של-יד' קודמת ל'של-ראש'.
יראה תחילה
תפילין של-יד מניחים כנגד הלב, ולכן היא מסמלת את הצד הרגשי של עבודת ה', המידות שבלב. את התפילין של-ראש מניחים על הראש, שבו שוכן המוח, ולכן היא מסמלת עבודת ה' שבאה באמצעות השכל וההבנה, ובאופן כללי - לימוד התורה.
אומרת התורה, שתחילה יש להניח תפילין של-יד ואחר-כך תפילין של-ראש: "יראת חטאו" צריכה להיות "קודמת לחכמתו".4 ראשית העבודה היא "לעורר תחילה היראה הטבעית, המסותרת בלב כל ישראל, שלא למרוד במלך מלכי המלכים הקב"ה"5, ורק על בסיס זה אפשר לפתח את עבודת המוח - הבנה והשגה וידיעה בתורה.
לא להתנתק
לא זו בלבד שהיראה היא ההכנה וההקדמה ללימוד התורה, אלא היא צריכה ללוות את האדם בכל עת ובכל רגע. דבר זה מרומז בהלכה6, שאין להניח תפילין של-ראש לבדה; בשעה שהאדם מניח תפילין של-ראש הוא חייב שתהיה עליו גם תפילין של-יד. כלומר, גם בשעה שהוא עוסק בתורה, צריכה היראה לשכון בליבו, ואז "חכמתו מתקיימת".7
אדם עלול לחשוב, שלאחר שכבר עורר את היראה בליבו, הוא יכול לשקוע בלימוד התורה ולהתרכז בשכל ובחכמה שבתורה. אומרים לו, שגם בשעה שהוא שקוע בהבנת התורה, אסור לו להתנתק לרגע מיראת ה' ומההרגשה שהוא לומד את תורתו של הקב"ה.
תפילין של הקב"ה
ידוע8, שגם הקב"ה מניח תפילין, כביכול. על כך אומר הבעל-שם-טוב9, שה'תפילין של-יד' אצל הקב"ה הם היהודים הפשוטים, שעבודתם את קונם היא בכוחות העשייה; וה'תפילין של-ראש' הם בעלי התורה, העובדים את הבורא באמצעות המוח וההבנה בתורה.
גם כאן קודמת התפילין של-יד לשל-ראש - עבודתם של היהודים הפשוטים, העובדים את ה' בקבלת עול, מתוך התבטלות גמורה לרצונו, קודמת והיא עומדת למעלה מעבודתם של בעלי המוחין. דווקא השילוב של עבודת האנשים הפשוטים עם עבודת בעלי המוחין יוצר את האחדות של עם-ישראל, בבחינת "ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ".10
(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך יט, עמ' 47)
----------
1) דברים ו,ח.
2) מנחות לו,א.
3) קידושין לה,א.
4) אבות פרק ג משנה ט.
5) תניא פרק מא.
6) שולחן ערוך סימן כה סעיף ב.
7) אבות שם.
8) ברכות ו,א.
9) ספר השיחות קיץ ה'ש"ת עמוד 133.
10) שמואל ב ז,כג.
|