מאמרים נוספים בפרשה
	מיזוג המעלות מביא נצחיות
	לקרוע את ההסתר
	אין עוד מלבדו
	הקב"ה הוא הכול
	להיות 'שלט' חי
	יש לנו מקלט
	נקודה למעלה ונקודה למטה
	קול גדול שנשמע לנצח
	הקול שלא היה לו הד
	אהבה ויראה בלב אחד
	הרב - אב, התלמידים – בנים
	עבודת היום ועבודת הלילה
	מן היד אל הראש
	כוח מיוחד מול האוייב
	מחר ניטול את השכר
	נחמה כפולה ומושלמת
	לגלות את הגאולה
	שתי דרכים לגילוי האחדות האלוקית

אנכי ה' אלקיך (דברים ה,ו)

ההתגלות של הקב"ה על הר-סיני לעיני כל ישראל נפתחה במילים "אנכי ה' אלוקיך".¹ האות הראשונה שבאמצעותה נוצר הקשר בין הקב"ה לעם-ישראל היא אפוא האות א. מכאן שהיא מסמלת את הקשר והחיבור בין האדם לבין הבורא.

כאשר רבנו הזקן חיפש מלמד לבנו, זימן אליו אברך ואמר לו: "עליך מוטלת מצווה לפרנס את משפחתך, ועליי מוטלת מצוות 'ושיננתם לבניך'² - הבה נתחלף".

שאל האברך: "איך עליי ללמד את הילד?".

ענה הרבי: "מתחילים בלימוד אלף-בית. האות הראשונה שמלמדים ילד יהודי היא האות א. מהי א? - נקודה למעלה ונקודה למטה, וקו של יראת שמים מחבר ביניהן".³

נשמה וגוף

רבנו הזקן הוסיף וביאר, שהנקודה העליונה מסמלת את הנשמה והנקודה התחתונה מסמלת את הגוף. שני אלה, הנשמה והגוף, הם לכאורה דברים נפרדים לגמרי, בעלי שאיפות מנוגדות, ואין שום קשר ביניהם. החיבור בין השניים נעשה על-ידי קו של יראת שמים.

שתי הנקודות שבאות א מרמזות גם על הקב"ה והאדם. הנקודה העליונה היא הקב"ה, שהוא אין-סוף ולמעלה מכל הגדרה והשגה. הנקודה התחתונה היא האדם התחתון, נברא מוגבל. והקשר ביניהם נעשה על-ידי התורה והמצוות.

אין אחיזה

הקב"ה והאדם מרומזים דווקא בנקודה - נקודה עליונה ונקודה תחתונה. ייחודה של הנקודה שאין לה שטח ומציאות. לכן היא מסמלת את ההתבטלות הגמורה ואת העדר תחושת המציאות.

הקב"ה מרומז בנקודה, משום שאין לנו שום אחיזה בו ואין אנו יודעים עליו אלא נקודה בלבד - שהוא קיים. זו הנקודה העליונה. גם האדם מרומז בנקודה, משום שהדרך היחידה העומדת לפניו להתחבר עם הקב"ה היא להיות בבחינת נקודה - בתחושה של התבטלות גמורה והעדר הרגשת מציאות כלפי הבורא. זו הנקודה התחתונה.

קו של יראת שמים

החיבור בין האדם לבין הבורא נעשה על-ידי 'קו של יראת שמים' - על-ידי התורה והמצוות. כשיהודי לומד את תורת ה' ומקיים את מצוותיה, הוא נהפך מ'נקודה', שאין לה שום מציאות, לחלק באות א של "אנכי ה' אלוקיך".

זה היסוד וההתחלה של מתן התורה וזה גם היסוד לחינוכו של ילד יהודי. כאשר משתיתים את החינוך על יסוד זה, מקבל הילד את הכוחות לגדול כראוי ולצאת אחר-כך לעולם כדי לעשות ממנו דירה לו יתברך. בכוח החינוך הזה הוא מאיר את העולם כולו באור התורה והמצוות ומצליח להחדיר בבריאה את ההכרה, שאמיתת כל המציאות היא "אנכי ה' אלוקיך".

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך ב, עמ' 615) 

----------

1) דברים ה,ו.

2) שם ו,ז.

3) 'היום יום', ח' באדר-א.