מאמרים נוספים בפרשה
	יהודי מחפש תמיד את הנס
	"מצורע" - המצב שלפני הגאולה
	למה המשיח נקרא "מצורע"?
	כשהקב"ה ישיב אליו כל יהודי
	גודל חביבותו של יהודי
	כל מילה מדוייקת
	לכפר על הזולת
	למצוא את המטמון
	לעולם יש תקנה
	יהודי, בפנימיותו, נשאר טהור
	מהנגע באים לגילוי המטמון

האזינו השמים... ותשמע הארץ (דברים לב,א)

יש שתי דרכים שבאמצעותן ניתן לפעול בעולם: דרך אחת היא לטפס מלמטה למעלה, צעד אחר צעד, בהדרגה ועל-פי הסדר הרגיל. אולם יש אפשרות לזנק ישר לנקודה גבוהה למעלה, בלי להתחשב בכל הסדרים והכללים הרגילים.

על כך ידועה¹ אמרתו של אדמו"ר מהר"ש (רבי שמואל) מליובאוויטש: "העולם אומר שכאשר אי-אפשר לעבור מלמטה - עוברים מלמעלה. ואני אומר - צריך לכתחילה ללכת מלמעלה". זו הדרך השנייה - לדלג מעל הסדרים הרגילים והמדורגים, ולהתחיל ישר במדרגה עליונה וגבוהה.

קרובים לרוחניות

עיקרון זה משתקף בפרשת האזינו. בתחילת הפרשה אומר משה רבנו²: "האזינו השמים... ותשמע הארץ". חז"ל³ עומדים על כך, שמשה פנה לשמים בלשון "האזינו" - מילה המבטאת קרבה, ואילו לארץ פנה בלשון "ותשמע", שמיעה, שהיא ממרחק, ומסבירים חז"ל, שמשה רבנו, גם בהיותו בארץ, היה קרוב לשמים ורחוק מהארץ.

לפנינו אותו עיקרון המוזכר לעיל: אפשר להתחיל מה'ארץ' ולעלות אט-אט עד שמגיעים ל'שמים', אבל משה רבנו מלמדנו דרך להתחיל ישר מה'שמים' - ישר מלמעלה. ומאחר שבכל יהודי יש ניצוץ מנשמת משה רבנו - העניק משה כוח זה לכל יהודי, להתחיל ישר מלמעלה, להיות רחוק מה'ארץ' - מהארציות - וקרוב ל'שמים' - לרוחניות.

תענוג שלם

כוח זה גובר כאשר עומדים ביום השבת, שאף היא מעמידה את האדם בבחינת 'ישר למעלה'. ששת ימי המעשה מבטאים פעילות מדורגת ועלייה מלמטה למעלה. בתחילה רוצים לעשות דבר-מה, אחר-כך מתחילים לתכנן את הפעולה, מכינים את החומרים ובונים נדבך אחר נדבך, עד שהפעולה מסתיימת ומביאה את התענוג השלם.

לעומת זאת, השבת מעמידה את האדם מיד במצב שבו "כל מלאכתך עשויה"⁴, ולא נותר לו אלא להתענג מכך - "וקראת לשבת עונג".⁵ בשבת אין ליהודי שום דאגות ושום צורך לעשות דברים בדרך מדורגת, אלא הוא עומד למעלה מכל ענייני הבריאה, כמי שקשור ומחובר 'למעלה' - עם הקב"ה עצמו.

הכנה לגאולה

תחושה זו מוצאת את ביטויה גם במניעי עבודתו של יהודי. כאשר הוא הולך מלמטה למעלה, הוא מתחיל לעשות את עבודתו למען שכר פשוט, ואט-אט מתעלה להכרה שהפעולה צריכה להיעשות למען שכר נעלה יותר. אולם כאשר הוא מציב את עצמו 'מלכתחילה למעלה', אין הוא חושב כלל על שכר כלשהו, אלא "עושה האמת מפני שהוא אמת", כלשון הרמב"ם.⁶

הכרה כזאת היא הכנה לגאולה האמיתית והשלמה, שאז יעמוד העולם כולו במצב של 'לכתחילה למעלה'. לא יצטרכו עוד לטפס צעד אחר צעד, אלא העולם מצד עצמו יגלה את האמת האלוקית, בבחינת "וירם קרן משיחו"⁷ - התרוממות למעלה, עד רום כל המעלות.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי תורת-מנחם התוועדויות תשנ"ב כרך א, עמ' 68)

----------

1) איגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ כרך א עמוד תריז.

2) דברים לב,א.

3) ספרי דברים שם.

4) מכילתא (הובא בפירוש רש"י) יתרו כ,ט. טור ושולחן-ערוך אורח-חיים סימן שו סעיף ח. שולחן-ערוך אדמו"ר הזמן שם סעיף כא.

5) ישעיה נח,יג.

6) הלכות תשובה פרק י הלכה ב.

7) שמואל-א ב,י.