מאמרים נוספים בפרשה
	יש לימוד ויש לימוד
	כשהקב"ה מצווה - אפשר לבצע
	צריך לחשוב לבד
	לא לנטות מהאמת
	המנהיג מקריב את עצמו
	בלי מסקנות מיותרות
	אין לנתק את המעשה מהכוונה
	הכוח לעשות דברים בלתי-אפשריים
	תשובות מוחצות
	הוויכוח עם המרגלים
	התורה לא ניתנה למלאכי-השרת
	עונש לטובה
	אצל הקב"ה אין "לא יכול"
	"עושה האמת מפני שהוא אמת"
	הקב"ה אוהב את הקטנים
	כוחו של משה רבנו
	כוונות וביצוע
	לא לנתק את הציצית מהטלית
	מסירות-נפש למען בני הדור
	קביעת גבולות כבסיס לאחדות

ואמרו הגויים... מבלתי יכולת ה' להביא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע להם (במדבר יד,טו-טז)

כאשר שבו המרגלים וקוממו את העם נגד הכניסה לארץ-ישראל, ביקש הקב"ה להמית את כל העם, וכפי שאמר למשה רבנו¹: "אכנו בדבר ואורישנו, ואעשה אותך לגוי גדול ועצום ממנו". על כך התפלל משה² וטען לפני הקב"ה: "ואמרו הגויים... מבלתי יכולת ה' להביא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע להם וישחטם במדבר".

תפילתו זו של משה רבנו דורשת הסבר. הוא אינו מתחנן על עצם חייהם של שישים ריבוא מישראל ואינו מנסה לתבוע מהקב"ה שלא יעשה דבר נורא כזה. הדבר היחיד שהוא אומר הוא שולי לכאורה - "ואמרו הגויים"!

כפרת החטא

ידוע שהקב"ה הוא רחום וחנון, תכלית הטוב והחסד, וכל ציווייו הם לטובת בני-האדם בכלל ועם-ישראל בפרט.³ כאשר הקב"ה ביקש להמית את כל עם-ישראל, היה גם זה לטובתם, כדי שיתכפר להם חטאם הכבד.

חטא זה היה, מבחינות מסויימות, חמור יותר מחטא העגל. בנהייתם אחר המרגלים הוכיחו בני-ישראל שני דברים: א) שאין בדעתם לשוב בתשובה, שהרי הם מוסיפים שוב ושוב לחטוא; ב) שהם לוקים בעצם האמונה בה' ואינם מאמינים בכוחו וביכולתו, כדברי ה'⁴: "עד אנה לא יאמינו בי".

חיי-נצח

לכן רצה הקב"ה להעבירם מהעולם-הזה, להוציאם מחיי חטא ולהעבירם לחיי העולם-הבא, כדי שיזכו לקום עם כל ישראל בתחיית המתים. זו הסיבה שמשה רבנו לא התפלל על עצם חיי העם, כי הוא ידע שהגזירה היא לטובתו של עם-ישראל במצבו הנוכחי.

הטענה היחידה שנשארה לפני משה רבנו היא, להפציר בה' לבטל את העונש כדי שלא ייגרם מכך חילול-השם בקרב הגויים. הללו, שלא יבינו את עומק מחשבותיו של הקב"ה, יפרשו את המתת העם כביטוי לחוסר-יכולתו להכניס את ישראל לארץ-ישראל, ולכן צריך הקב"ה לבטל את הגזירה.

יזכו לתחייה

בזכות בקשתו זו של משה רבנו הוחלף העונש בהמתת דור המדבר במשך ארבעים שנה. ועם זאת זכו בני דור המדבר לכך שיקומו בתחיית המתים, כפי שאומר רבי אליעזר בגמרא⁵: "דור המדבר באין הן לעולם הבא" (שהכוונה היא לתחיית המתים). וכך משמע מדברי המדרש⁶ והזוהר.⁷ הזוהר אף מבאר, שזהו הטעם שמשה רבנו לא נכנס לארץ-ישראל אלא נקבר במדבר, כדי שיישאר עם דור המדבר, ולעתיד לבוא יקום עם בני דורו וייכנס עמם לארץ.

מכאן אפשר ללמוד את גודל החיבה שמחבב הקב"ה כל יהודי, בכל מצב שבו הוא נמצא, אפילו אם הידרדר לשפל המדרגה של חטא המרגלים. בסופו-של-דבר יתמרקו חטאיו והוא יזכה לייעוד⁸: "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא", מאחר שכל יהודי הוא⁹ "נצר מטעי, מעשי ידי להתפאר"!

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך כג, עמ' 96)

----------

1) במדבר יד,יב.

2) במדבר יד,טו-טז.

3) ולדוגמה: ביוסף, שפירש רש"י (בראשית לז, בסופו) "בשלושתן לקה כו'", ובא מזה "למחיה שלחני אלוקים לפניכם" (בראשית מה,ה). ובכללות עם ישראל, בנוגע לגלות מצרים כתב רש"י (בראשית לו,ז) "שטר חוב של גזירת כי גר יהיה זרעך, שפרעון השטר הוא בשביל המתנה שניתנה לו הארץ".

4) במדבר יד,יא.

5) סנהדרין קח,א במשנה. קי,ב.

6) תנחומא חוקת יוד. במדבר רבה פרשה יט,יג. דברים רבה סוף פרשה ט.

7) חלק א קיג,ב (מדרש הנעלם). חלק ב קנז, סוף עמוד א. חלק ג קסח,ב. זוהר חדש בראשית יד,ד. ועוד.

8) סנהדרין תחילת פרק חלק. ואף-על-פי שבמשנה שם קח,א נאמר ש"מרגלים אין להם חלק לעולם הבא", מכל-מקום בזוהר חלק ג (רעיא מהימנא) רעו,א משמע שגם להם יש חלק לעולם הבא (אבל ראה זוהר שם קנח,א).

9) ישעיה ס,כא.