ויירא משה ויאמר אכן נודע הדבר (שמות ב,יד)
כשגדל משה ויצא אל אחיו, ראה איש מצרי מכה איש עברי. הרג משה את המצרי. למחרת ראה "שני אנשים עברים ניצים", ואמר לרשע: "למה תכה רעך?". ענה לו המכה: "הלהרגני אתה אומר, כאשר הרגת את המצרי?". כששמע זאת– "ויירא משה ויאמר אכן נודע הדבר", ואכן, "וישמע פרעה... ויבקש להרוג את משה".
המדרש אומר: "שני בני-אדם הבטיחן הקב"ה ונתייראו – הבחור שבאבות והבחור שבנביאים". המובחר שבאבות זה יעקב, שהקב"ה הבטיחו "והנה אנוכי עמך", וכשהגיע למפגש עם עשיו - נתיירא. המובחר שבנביאים זה משה, שהבטיחו הקב"ה "כי אהיה עמך", ונתיירא מפני עוג מלך הבשן, עד שאמר לו הקב"ה "אל תירא אותו".
מה היסוד לביטחון?
יש מפרשים את המדרש כשבח ליעקב ולמשה, שמידת הענווה שלהם הייתה גדולה כל-כך, עד שחששו שמא יגרום החטא לביטול הבטחתו של הקב"ה. לעומתם, יש מפרשים זאת כלימוד לקח, שלא נתנהג כמותם, כי מן הראוי שלא לירא, והאדם צריך להיות "נכון ליבו בטוח בה'".
נשאלת השאלה, מהו היסוד לביטחון הזה של האדם, והלוא באמת ייתכן "שמא יגרום החטא"? אפילו כשיש הבטחה מפורשת של הקב"ה ייתכן שההבטחה לא תתקיים בגלל חטאי האדם; קל-וחומר כשאין לאדם הבטחה כזאת. על מה אפוא מבוסס הביטחון שיהיה לו טוב?
תחשוב טוב - יהיה טוב
התשובה לכך טמונה במעשה שהיה עם אדמו"ר ה'צמח-צדק'. יהודי אחד התחנן לפניו שיעורר רחמים על חולה מסוכן, ואמר לו ה'צמח-צדק': "תחשוב טוב – יהיה טוב". מתשובתו משמע, שעצם המחשבה בכיוון הטוב תביא את התוצאות הטובות, שבאמת יהיה טוב.
כלומר, הביטחון בה' הוא-עצמו עבודה שהאדם צריך להתייגע עליה ולהביא את עצמו לידי ביטחון גמור בה' – לסמוך ולהישען עליו ולהשליך את כל גורלו ביד ה', עד שאין הוא נשען על שום דבר בעולם מלבד הקב"ה. הביטחון נעשה להיות 'כלי' לברכת ה', שהקב"ה אכן ייטיב עם האדם בטוב הנראה והנגלה.
לא להתיירא
כאשר האדם סומך באמת ובעומק נשמתו רק על הקב"ה לבדו, עד שאינו דואג כלל מן הקשיים והבעיות – ביטחון זה מצד האדם פועל למעלה, שהקב"ה יתנהג עמו גם-כן באופן כזה, אף-על-פי שללא הביטחון לא היה ראוי לכך.
וזה מה שהתורה מלמדת אותנו בפרשתנו: דווקא משום שמשה רבנו התיירא כשהתברר לו ש"אכן נודע הדבר", ולא בטח בה' לגמרי, נעשה כך גם בעולם הזה, ופרעה ביקש להרגו, עד שנאלץ לברוח. ואילו היה בטוח לגמרי בקב"ה, היה הביטחון הזה עצמו פועל שהדבר היה נשכח והיה לו טוב בפועל, טוב הנראה והנגלה.
וכך גם הביטחון בגאולה הקרובה לבוא – הוא-עצמו גורם שהקב"ה ימהר לגאול אותנו, בגאולה האמיתית והשלמה, בקרוב ממש.
(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך גליון שיחת השבוע, מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך לו, עמ' 1)
|
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
