מאמרים נוספים בפרשה
	שלוש אותיות, שלוש תפיסות
	לראות את היחיד שבציבור
	בית מלא ספרים חייב במזוזה
	מיטב הכוחות - לקב"ה
	מחלוקת שהניבה תוצאה חיובית
	מה, בעצם, רצה קורח?
	שוויון - לא בכל תנאי
	מעלת האור
	התשוקה לכהונה - תשוקה חיובית
	לימוד זכות של משה רבנו
	ניסיון ההצלה האחרון
	החיבור בין הטבע והנס
	יהודים ושקדים
	אי-אפשר להפריע ליהודי
	התבטלות גמורה
	כוחה של מחשבה
	יהודי כשליח ה'
	לתת לקב"ה מן המובחר
	נס המטות - הוכחה נצחית
	חשוב לעשות, חשוב שהמעשים יאירו

ויקם משה... וילכו אחריו זקני ישראל (במדבר טז,כה)

פרשת המחלוקת של קורח ועדתו נגד משה רבנו הגיעה לשלב המכריע. גזר-דינם נחרץ. הקב"ה מצווה את משה רבנו להורות לכל הקהל: "העלו מסביב למשכן קורח דתן ואבירם".¹ בעוד דקות אחדות אמורה האדמה לפצות את פיה ולבלוע את קורח וכל עדתו.

התורה מתארת את מעשיו של משה לאחר הציווי הזה²: "ויקם משה וילך אל דתן ואבירם, וילכו אחריו זקני ישראל". לכאורה, לשם-מה הלך אליהם? הלוא כבר ניסה לדבר על ליבם קודם-לכן וזכה למענה חצוף. עכשיו כבר מאוחר מדי; הקב"ה כבר חרץ את דינם. ומצד שני, אם בכל-זאת ביקש להחזירם בתשובה, מדוע איננו מוצאים שדיבר אליהם? התורה מספרת שהלך אליהם ותו לא!

עמידה מלכותית

רש"י מעתיק מהפסוק את המילים "ויקם משה", ומפרש: "כסבור שיישאו לו פנים". בכך הוא מסביר את פשר מעשהו זה של משה רבנו.

אכן, לאחר שכבר נגזר הדין שוב לא היה יכול משה רבנו לדבר עם דתן ואבירם ולנסות לעוררם לתשובה, כי הקב"ה כבר ציווה אותו לעשות פעולה הפוכה - להרחיק מהם את העם לקראת העונש הצפוי להם.

אולם משה רבנו, באהבת-ישראל העצומה שלו, ניסה ברגע האחרון להציל את עדת קורח, באמצעי היחיד שנשאר לפניו: "ויקם משה" - הוא קם, התנשא, והלך אליהם מתוך הדרת מלכות. הוא קיווה "שיישאו לו פנים" - שכאשר יראו אותו במלוא תפארת נשיאותו, אולי יחזרו בתשובה ויינצלו מהגורל המר הצפוי להם.

הופעה מרשימה

דבר זה מסביר גם את המשך הפסוק: "וילכו אחריו זקני ישראל". משה רבנו לא נצטווה לקחת עמו את הזקנים, מדוע אפוא הלכו אחריו? ובכלל, לשם-מה התורה מספרת זאת?

אלא מילים אלה מבטאות את עוצמת הפעולה שעשה משה רבנו. פעולת "ויקם משה" - העמידה הנשיאותית והמלכותית שלו - הייתה בעלת השפעה כה רבה, עד שזקני ישראל חשו צורך עמוק ללכת אחריו וללוותו. בדרך זו קיווה משה רבנו להשפיע גם על עדת קורח, אך הם לא חזרו בהם.

לטכס עצה

מכאן אנו למדים על גודל אהבת-ישראל³ של משה רבנו. אף שכבר נחתם גזר-דינם של החוטאים ופתח התשובה ננעל בפניהם, עד שהקב"ה ציווה לסלק מהם את כל העדה - בכל-זאת עמד רועה העם, וטיכס עצה כיצד להשפיע עליהם ולהצילם מלרדת חיים שאולה⁴!

ואם כך השתדל משה רבנו כדי להציל את אלה שמרדו במודע בקב"ה - קל-וחומר בזמננו, שהחוטאים שבימינו עושים זאת רק מחמת אי-ידיעה, כתינוקות שנשבו בין העמים. ברור אפוא שמוטלת חובה על כל יהודי לעשות כל שביכולתו, בכל הדרכים והתחבולות, כדי להצילם ולהשיבם אל אבינו שבשמים.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך כח, עמ' 98)

----------

1) במדבר טז,כג.
2) שם, כה.
3) "שהרי לולא זאת מאי בא לחדש לנו מאמר חז"ל ש"אוהב ישראל היה" (מנחות סה, סוף עמוד א).
4) שכן כל עוד לא נבלעו בפועל, עדיין עמדה לפניהם האפשרות לשוב בתשובה.