מאמרים נוספים בפרשה
	שלוש אותיות, שלוש תפיסות
	לראות את היחיד שבציבור
	בית מלא ספרים חייב במזוזה
	מיטב הכוחות - לקב"ה
	מחלוקת שהניבה תוצאה חיובית
	מה, בעצם, רצה קורח?
	שוויון - לא בכל תנאי
	מעלת האור
	התשוקה לכהונה - תשוקה חיובית
	לימוד זכות של משה רבנו
	ניסיון ההצלה האחרון
	החיבור בין הטבע והנס
	יהודים ושקדים
	אי-אפשר להפריע ליהודי
	התבטלות גמורה
	כוחה של מחשבה
	יהודי כשליח ה'
	לתת לקב"ה מן המובחר
	נס המטות - הוכחה נצחית
	חשוב לעשות, חשוב שהמעשים יאירו

כל העדה כלם קדושים (במדבר טז,ג)

כאשר קמו קורח ועדתו נגד משה רבנו, היו בפיו של קורח טענות ושאלות שונות, שמטרתן הייתה לשים ללעג את משה ותורתו. המדרש¹ מספר, שאחת השאלות הייתה: "בית מלא ספרים מהו שיהא פטור מן המזוזה?". משה השיב, כמובן, שהבית חייב במזוזה, וכאן מצא קורח עילה להתלוצץ עליו: וכי שתי פרשיות מהתורה שכתובות במזוזה ("שמע" ו"והיה אם שמוע") שקולות יותר מ"בית מלא ספרים"?!

בטענתו זו ביטא קורח את מהות המחלוקת שלו: הוא טען, שכל בני-ישראל מלאים קדושה כ"בית מלא ספרים", ואין צורך להוסיף עליהם את קדושת ה'מזוזה' - את הקדושה היתרה של אהרן ובניו הכוהנים.

"כולם קדושים"

טענה זו הייתה אחת מטענות קורח, והיא עומדת נגד רצון ה'. הקב"ה רוצה שתהיה מזוזה גם ב"בית מלא ספרים" ושיהיו כוהנים גם בעם-ישראל, אף-על-פי ש"כולם קדושים".²

מדוע באמת לא די ב"בית מלא ספרים" וצריך גם מזוזה? ייחודה של המזוזה, שהיא קבועה בפתח הבית הפונה אל הרחוב. היא מקרינה מקדושתה על יושבי הבית וגם על החוץ. כאשר הבית בלבד "מלא ספרים", ייתכן שקדושה זו תישאר מובדלת מההתנהגות היום-יומית, אבל כאשר יהודי קובע בפתח ביתו מזוזה, אשר בעת יציאתו מהבית אל הרחוב וכן בהיכנסו מהרחוב אל הבית הוא נזכר זה - בכך הוא ומכריז ומודיע לכל העולם כולו, שזהו בית שמכפיף את עצמו לה' ולתורתו ושחדורה בו ההכרה ש"ה' אלוקינו ה' אחד".³

להדגיש ולהבליט

זו גם משמעות הקדושה המיוחדת של הכוהנים. אמנם "כל העדה כולם קדושים", אך כדי שקדושה זו תהיה גלויה ובעלת השפעה, צריכים להיות בעם-ישראל אנשים מיוחדים שכל מהותם היא הקדושה ועבודת המקדש. אלה הכוהנים, המקרינים מהקדושה היתרה שלהם על כל עם-ישראל, ומסייעים לכל העם להיות קדושים.

קורח טען שדי בקדושה הבסיסית של עם-ישראל, אך משה ענה לו שגם "בית מלא ספרים" חייב במזוזה. הקב"ה רוצה שהמזוזה שבפתח הבית תבסס ותבליט את הקדושה הקיימת בפנים, ושהכוהנים יבליטו וידגישו את הקדושה של כל עם-ישראל.

קשר כל היום

דבר זה מבטא את הגישה הכללית לענייני היהדות: לא די שיהודי מרגיש קדושה וקשר אל התורה בזמנים מיוחדים, כמו בשעה שהוא עוסק בלימוד תורה ובקיום מצוות, או בימי שבת ומועד. הקשר שלו אל הקב"ה ותורתו צריך לבוא לידי ביטוי בכל רגע של היממה, גם כשהוא עוסק בענייני חולין.

יהודי צריך 'לקבוע מזוזה' גם במשמעות הרוחנית - להציב מולו תמיד את הזיכרון ש"ה' אלוקינו ה' אחד", כדי שבכל רגע של היממה ובכל עיסוק שלו ינהג כרצון ה'. זהו הכלי להצלחה בכל ענייני התורה והמצוות ולקבלת ברכתו ושמירתו של הקב"ה, כשם שהמזוזה שומרת ומגינה על הבית היהודי.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך ד, עמ' 1316)

----------

1) במדבר רבה יח,ג. תנחומא קורח ב. ירושלמי סנהדרין פרק י הלכה א.
2) במדבר טז,ג.
3) ראה רמב"ם סוף הלכות מזוזה. טור יורה דעה סוף תחילת פרק ה. וראה שולחן ערוך רבנו הזקן אורח חיים סוף סימן ה.