מאמרים נוספים בפרשה
	קנאות לאהבת-ישראל
	קנאות מתוך שלום
	איך מגיעים לשלמות הטוב?
	להיות איש פלא
	פינחס זה אליהו
	זיכוך נצחי
	המפתח נמסר לידינו
	המפתח נמסר לידינו
	מסירת-נפש שמביאה את הגאולה
	כוחו של הרהור תשובה
	נחלת הלוויים בזמן הגאולה
	נחלה לעתיד
	לכל יהודי נחלה משלו
	שלוש רמות של התקשרות
	גם ההקדמות חשובות
	אהבת ארץ-ישראל
	הקב"ה מודה לדברי הנשים
	כוחה של תפילה אחת
	יהודי נדרש להיות "נביא לגויים"
	מסירות-נפש שלמעלה מהתורה
	חביבות מיוחדת לענייני קדושה

בטרם אצרך בבטן ידעתיך ובטרם תצא מרחם הקדשתיך נביא בגויים נתתיך (ירמיה א,ה. הפטרת השבת הראשונה של בין המצרים)

בשבתות של ימי בין המצרים קוראים את ההפטרות של 'תלתא דפורענותא'.¹ הראשונה שבהן היא "דברי ירמיהו"², שבה מספר הנביא ירמיהו כיצד הורה לו הקב"ה להיות לנביא החורבן.

ירמיהו הוקדש לנביא כשעם-ישראל נהה אחר עבודת אלילים, ותפקידו היה לעורר את העם לתשובה. ירמיהו חשש מאוד מתפקיד זה, והקב"ה עודדו: "בטרם אצרך בבטן ידעתיך, ובטרם תצא מרחם הקדשתיך, נביא לגויים נתתיך". ירמיהו טען לפני הקב"ה: "נער אנוכי", והקב"ה חיזקו: "אל תירא מפניהם כי אתך אני להצילך".

לא לפחד

שליחותו של ירמיהו מקבילה לשליחות המוטלת על כל נשמה יהודית. הירידה של הנשמה ממקורה האלוקי העליון אל העולם הזה התחתון היא ירידה ל'תלתא דפורענותא', לעבודה קשה בתוך מציאות של גלות. והנשמה מתחילה לפחד ולחשוש, איך תוכל למלא את תפקידה כשהעולם כולו עומד נגדה.

אומר הקב"ה ליהודי מיד עם ירידת נשמתו למטה: "בטרם אצרך³ בבטן ידעתיך" - יש לך נשמה קדושה, 'חלק א-לוה ממעל ממש'⁴, שמצד שורשה האלוקי היא עומדת מעל כל ענייני העולם והגלות. ויתרה מזו: "בטרם תצא מרחם הקדשתיך" - עוד כשהיית ברחם אימך הוכנת למשימה זו ("הקדשתיך"), על-ידי ש"מלמדין אותו כל התורה כולה".⁵

"איתך אני"

חוזר היהודי וטוען: "נער אנוכי". אמת שבפנימיות הדברים ניתנה לי "כל התורה כולה", אבל בגלוי "נער אנוכי". אולי יש לי די כוחות לעסוק בענייני הרוח, ענייני הנשמה, ולא להתרשם מהפרעות העולם, אבל איך אוכל להיות "נביא לגויים" - לזכך את ה'גוי', את הגוף הגשמי, את הנפש הבהמית ואת העולם שמסביבי.

אומר לו הקב"ה: "אל תירא מפניהם כי איתך אני". לא זו בלבד שיש בך "חלק א-לוה ממעל ממש", ולא זו בלבד שיש לך הכוח של התורה שלימדו אותך ברחם אימך, אלא גם אחר-כך, כשהנשמה נמצאת בגוף, בעולם התחתון ובזמן הגלות, נותנים לך מלמעלה כוחות מיוחדים ("איתך אני") כדי שתצליח בשליחותך.

לדאוג לעולם

מוסיף הקב"ה ואומר: "אל תיחת מפניהם, פן אחיתך לפניהם". יהודי עלול לחשוב, שדי לו בהצלת עצמו - "אני את נפשי הצלתי", ואילו את העולם שמסביבו יעזוב לנפשו, בטענה: "נער אנוכי".

אומר הקב"ה, שמצב העולם צריך להיות אכפת ליהודי. ויתרה מזו: אם אכן הוא רוצה להבטיח את עצמו מפני השפעות העולם, עליו להשפיע גם על העולם שמסביבו ולהחדיר בו את הקדושה האלוקית. על-ידי עבודה זו זוכים לביאת אליהו הנביא ("פינחס הוא אליהו"⁶), מבשר הגאולה, שיבשר על ביאת משיח-צדקנו, יבוא ויגאלנו בגאולה האמיתית והשלמה.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך יח, עמ' 342)

--------
1) טור אורח-חיים סימן תכח.
2) תחילת ספר ירמיה.
3) ראה פסיקתא רבתי פי' שמעו (וימלך): "עד שלא בראתי את העולם כו', בטרם אצרך בבטן, ואין טרם אלא עד שלא נברא העולם".
4) תניא תחילת פרק ב.
5) נידה ל,ב.
6) תרגום יונתן בן עוזיאל על הפסוק שמות ו,יח. פרקי דרבי אליעזר פרק מז. זוהר חלק ב קצ, סוף עמוד א. רעיא מהימנא כרך ג רטו,א. רלב"ג מלכים-א יז,א. אור החיים הקדוש תחילת פרשתנו. ועוד.