מאמרים נוספים בפרשה
	קנאות לאהבת-ישראל
	קנאות מתוך שלום
	איך מגיעים לשלמות הטוב?
	להיות איש פלא
	פינחס זה אליהו
	זיכוך נצחי
	המפתח נמסר לידינו
	המפתח נמסר לידינו
	מסירת-נפש שמביאה את הגאולה
	כוחו של הרהור תשובה
	נחלת הלוויים בזמן הגאולה
	נחלה לעתיד
	לכל יהודי נחלה משלו
	שלוש רמות של התקשרות
	גם ההקדמות חשובות
	אהבת ארץ-ישראל
	הקב"ה מודה לדברי הנשים
	כוחה של תפילה אחת
	יהודי נדרש להיות "נביא לגויים"
	מסירות-נפש שלמעלה מהתורה
	חביבות מיוחדת לענייני קדושה

הנני נותן לו את בריתי שלום (במדבר כה,יב)

בתחילת פרשתנו מעניק הקב"ה לפינחס את שכרו על ש"השיב את חמתי מעל בני-ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם".¹ ומה שכרו? - "הנני נותן לו את בריתי שלום".² בפשטות הכוונה היא, שהקב"ה נתן לו את ברית הכהונה, ושצאצאיו אחריו יהיו כוהנים.

חז"ל אומרים³: "פינחס זה אליהו". גם אליהו הנביא היה קנאי כפינחס, כפי שהוא אומר: "קנא קנאתי לה' אלוקי צבאות".⁴ הוא אף דיבר על עם-ישראל באופן לא-חיובי. על כך נתן לו הקב"ה "את בריתי שלום" - שאליהו יבוא לכל ברית-מילה, כדי שייווכח עד כמה בני-ישראל מסורים לקב"ה ושומרים את בריתו.⁵

שלום בין גוף לנשמה

"בריתי שלום" רומז גם-כן להתחברות בין הגוף לבין הנשמה. דבר זה רואים בגלוי אצל אליהו הנביא. נשמתו לא עזבה את גופו, אלא הוא עלה בגופו הגשמי "בסערה השמימה".⁶

היכולת הזאת, לעלות עם הגוף לשמים, נבעה מזיכוך מוחלט של הגוף הגשמי. אליהו זיכך כל-כך את גופו, עד שהגוף לא היה עוד מחסום בפני הרוחניות, אלא הוא עצמו נעשה כלי להשראת הקדושה הרוחנית. לכן לא היה צריך למות ולהיקבר, אלא גופו הגשמי היה יכול להתעלות ולקבל את כל הגילויים הרוחניים.

משה ואליהו

בנקודה זו יש יתרון לאליהו הנביא אפילו על משה רבנו. אמנם גם משה רבנו היה בעל גוף קדוש ומזוכך. גופו היה קדוש עוד מרגע היוולדו, כפי שנאמר, שכאשר נולד "נתמלא הבית כולו אור"⁷, דבר המעיד שהגוף לא הסתיר את אור הנשמה, אלא אור הנשמה בקע והאיר גם מבעד לגוף.

אך בכל-זאת משה רבנו מת וגופו היה טעון קבורה, שכן אור הנשמה לא חדר בו כל-כך עד ששינה את גשמיות הגוף מיסודה. כל עוד שרתה בתוכו הנשמה, לא הסתיר הגוף את אור הנשמה, אבל הגוף עצמו לא נתעלה מגשמיותו. לעומת זאת, אליהו הנביא זיכך לגמרי את גופו, עד שהגוף עצמו נעשה כלי לקדושה ולרוחניות.

הבשר יראה

על-פי זה יובן מדוע אליהו הנביא דווקא הוא מבשר הגאולה, שכן זה גם עניינה של הגאולה - לזכך לגמרי את גשמיותו של העולם הזה, עד שהגשמיות עצמה תהיה כלי לקדושה האלוקית. וכך נאמר על זמן הגאולה: "ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר"⁸ - כלומר, הבשר עצמו (הגשמיות עצמה) יראה "כי פי ה' דיבר".

הכוח הזה ניתן לפינחס, ואילו זכינו, הייתה הכניסה לארץ-ישראל נעשית מיד לגאולה האמיתית והשלמה. מכיוון שהתערבו עניינים בלתי-רצויים, נתעכבה הגאולה עד ימינו אלה. ובמהרה יבוא אליהו הנביא, מבשר טוב, ויבשר על ביאת משיח-צדקנו, שיגאלנו גאולת-עולמים בגאולה האמיתית והשלמה.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך ב, עמ' 609)

----------

1) במדבר כה,יא.

2) שםיב.

3) תרגום יונתן וארא ו,יח ובכמה מקומות. רלב"ג מלכים א יז,א.

4) מלכים-א יט,י.

5) ילקוט שמעוני במדבר פרק כג סימן תשסו. פרקי דרבי אליעזר פרק כח.

6) מלכים-ב ב,א ואילך.

7) סוטה יא,ב. הובא ברש"י שמות ב,ב.

8) ישעיה מ,ה.