מאמרים נוספים בפרשה
	התנשאות אמיתית
	להפוך מדבר למקום יישוב
	אי השבח - הוא השבח
	למה התשובה אינה במניין המצוות
	הצדקה - של הקב"ה
	מי יכול להסתתר מהקב"ה?
	זו רק רוח-שטות
	מעשה אחד, כוונות שונות
	שכרה של שמירת שבת
	אחדות בתוך הייחודיות
	לשמוע את הקול
	לגרש את הרע ולאסוף טוב

איש אשר יתן לכהן לו יהיה (במדבר ה,י)

התורה מצווה את היהודי להביא לבית-המקדש את ראשית ביכורי אדמתו. זו מצוות הביכורים, שבאמצעותה יהודי מודה לקב"ה על השפע והברכה שהעניק לו, ולכן הוא מביא לבית-המקדש את ראשית היבול.

מה עושים בביכורים אלה? אומרת התורה בפרשתנו¹: "וכל תרומה... אשר יקריבו לכהן - לו יהיה". לומדים מכאן חז"ל: "בא הכתוב ולימד על הביכורים שיהיו נתונים לכוהנים".²

נשאלת השאלה, אם הביכורים ניתנים לכוהנים, לשם מה אומרת התורה בעניין הביכורים "תביא בית ה' אלוקיך"³ - והלוא התורה יכלה לומר בפשטות שצריך לתיתם לכוהנים?

הוראה כללית

עלינו לומר, שבהוראת התורה "תביא בית ה' אלוקיך" באה התורה לקבוע בנפש היהודי את ההכרה שהביכורים שייכים לקב"ה, ולכן בראש ובראשונה מקומם ב"בית ה' אלוקיך". לאחר מכן אומר הקב"ה מה צריך לעשות בהם בפועל - "שיהיו נתונים לכוהנים".

הביכורים הם הראשית והמובחר של היבול. הם צמחו לאחר יגיעה עצומה מצד האדם. ולאחר כל זאת מצווה התורה להביא את "ראשית ביכורי אדמתך" לבית-המקדש ולתיתם לכוהן. הרעיון הכללי שבמצווה משמש גם הוראה כללית לחיי האדם בכל זמן ובכל מקום.

טענות היצר

מצוות הביכורים מחנכת את האדם לתת לקב"ה את 'ראשית' ומיטב עמלו ורווחיו. כאשר הקב"ה מברכהו בשפע ברכה והצלחה, הרי אף-על-פי שעמל קשה למען השגת הפרנסה, עליו להפריש מהטוב ומהיקר לצדקה.

יצר הרע עלול לטעון, שאין זה ראוי לתת את הטוב והמשובח דווקא לעניים. אם כבר לתת, מוטב להעביר זאת לבית-כנסת, לישיבה, למוסד של תורה וקדושה; מה פתאום לתת את מיטב יגיעו ועמלו לאדם פרטי?! ואם כבר צריך לתת לעניים - למה דווקא לעני אחד, אפשר לחלק זאת לכמה עניים ואביונים?!

קבוע יסוד

על כך באה התורה וקובעת, שבראש ובראשונה צריך לזכור שה'ביכורים' אינם שלך אלא הם שייכים ל"בית ה' אלוקיך". אם יצר הרע מצליח לבלבל את האדם בטענות הנ"ל, הרי זה רק משום שעדיין לא השתחרר מתחושת הבעלות על כספי הצדקה. לו היה מבין ומכיר שכספי הצדקה אינם שלו כלל וכלל (אף-על-פי שעמל עליהם), לא היו נופלות לו מחשבות כאלה.

רק לאחר שנקבע בנפשו היסוד שכספי הצדקה שייכים לקב"ה, מגיע שלב החלוקה בפועל למטרה כזאת או אחרת, מבלי שיצר הרע יוכל להפריעו. ואז יתקיימו בו דברי חז"ל⁴ על הפסוק "איש אשר ייתן לכוהן - לו יהיה", שכאשר יהודי נותן מממונו לכוהן, יברכנו הקב"ה בשפע של ברכה והצלחה.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך ח, עמ' 29)

----------

1) במדבר ה,ט.

2) הובא בפירוש רש"י מספרי כאן.

3) שמות כג,יט. לד,כו.

4) פירוש רש"י על הפסוק במדבר ה,י.