מאמרים נוספים בפרשה
	כשלא מבינים לא מערבבים
	חוקה אמיתית
	החוקה של התורה
	קלה כחמורה
	להגיע לחיים נצחיים
	כשנזכרים בגאולה
	"להיטמא" כדי לטהר אחרים
	ארבע הוראות מאפר הפרה
	ההגנה מטומאת העולם הזה
	המן, ענני-הכבוד ובאר-המים
	קידוש השם
	תיקון חטא המרגלים
	המים חזרו; העננים – לא
	'ענני-כבוד' ו'באר' בחיי היום-יום
	שני פירושים, שתי דרכים
	כשהמוות מתהפך לחיים
	נס שמגלה נס
	הפוגע בישראל – מאבד את הזכות
	טעם שלמעלה מטעם

והיה כל הנשוך וראה אותו וחי (במדבר כא,ח)

כשחטאו בני-ישראל וחזרו להתלונן על משה ואהרון, שילח בהם הקב"ה את הנחשים השרפים והללו המיתו עם רב מישראל. כשמשה רבנו התפלל בעד העם, ציווהו ה'¹: "עשה לך שרף ושים אותו על נס, והיה כל הנשוך, וראה אותו - וחי". משה עשה נחש נחושת ושם אותו על הנס, "והיה אם נשך הנחש את איש, והביט אל נחש הנחושת - וחי".²

חז"ל אומרים³ על כך, שלא הנחש ממית ולא הנחש מחיה, "אלא בזמן שהיו ישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את ליבם לאביהם שבשמים - היו מתרפאין, ואם לאו - היו נמוקים". מזה מובן, שעניינו של הנחש היה לעורר את בני-ישראל לתשובה, ומכוח התשובה הייתה באה הרפואה.

כוח עליון

תורת החסידות מגלה רובד עמוק יותר בעניינו של נחש הנחושת שהיה פועל את הרפואה. מי שנושכו על-ידי "הנחשים השרפים" היו בבחינת מתים, שכן מצד עצם ההכשה היו צריכים למות. ההבטה על נחש הנחושת שעשה משה הייתה צריכה לפעול בהם פעולה של "וחי" - מעין תחיית המתים.

הכוח להחיות את המת אינו יכול להיות אותו כוח שממנו באים החיים הרגילים, שכן מצד דרגה זו האיש כבר איבד את חיותו ואינו יכול לחיות ממנה. תחיית המתים באה מדרגה עליונה לאין-ערוך, "מבחינת רחמים רבים דעצמות אור אין-סוף, שלמעלה מבחינת מקור החיים".⁴

נחש ממית ומחיה

כאשר מצליחים להתרומם מעל דרגת מקור החיים, ומגיעים עד הקב"ה בכבודו ובעצמו, שאצלו "מוות וחיים שווים", אפשר לפעול מהפך, שגם מי שכבר נמצא בדרגת מת, יזכה לרוח-חיים ויחיה. ברור אפוא, שתחיית המתים דורשת פעולה מהפכת מן הקצה אל הקצה - הפיכת המוות לחיים.

דבר זה בא לידי ביטוי בנחש הנחושת. הנחש עצמו רומז לעניין המיתה⁵ (כי הוא גרם את המוות בעולם), וכאן נוצר דבר הפוך, שהנחש עצמו מחיה ומציל ממוות. כי זה עניינה של תחיית המתים, שהמוות עצמו נהפך לחיים.

מהפכת התשובה

אלא שדבר כזה צריך לבוא על-ידי עבודה מקבילה בנפש האדם - פעולה של הפיכת החושך לאור. כאשר בני-ישראל היו מביטים בנחש הנחושת "ומשעבדים את ליבם לאביהם שבשמים" - הפכו את הלב כולו, עם יצר הרע שבו, לטוב ולקדושה, והפיכה זו של החושך לאור בנפשם, עוררה את הפיכת הנחש הממית לחיים.

כוח זה בא מהקב"ה בכבודו ובעצמו, שהוא למעלה מכל גדר והגבלה, ומצידו יכול גם הנחש הממית להביא רפואה וחיים. הכלי לזה הוא הפיכת הזדונות לזכויות על-ידי היהודי, ואז הוא נעשה כלי לברכותיו של הקב"ה, שלמעלה מכל מידה והגבלה.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות  כרך יג, עמ' 71)

----------

1) במדבר כא,ח.

2) שם, ט.

3) ראש השנה כט,א (במשנה).

4) דיבור המתחיל "נר חנוכה" עת"ר. דיבור המתחיל "יחיינו מיומיים" תש"א פרק א. ועוד.

5) שבת נה,ב.