מאמרים נוספים בפרשה
	כשלא מבינים לא מערבבים
	חוקה אמיתית
	החוקה של התורה
	קלה כחמורה
	להגיע לחיים נצחיים
	כשנזכרים בגאולה
	"להיטמא" כדי לטהר אחרים
	ארבע הוראות מאפר הפרה
	ההגנה מטומאת העולם הזה
	המן, ענני-הכבוד ובאר-המים
	קידוש השם
	תיקון חטא המרגלים
	המים חזרו; העננים – לא
	'ענני-כבוד' ו'באר' בחיי היום-יום
	שני פירושים, שתי דרכים
	כשהמוות מתהפך לחיים
	נס שמגלה נס
	הפוגע בישראל – מאבד את הזכות
	טעם שלמעלה מטעם

ויקחו אליך פרה אדומה (במדבר יט,ב)

במצוות פרה אדומה אנחנו מוצאים קשר מיוחד למשה רבנו. הוא שהכין את הפרה הראשונה, והקב"ה גם ציווה: "ויקחו אליך (אל משה) פרה אדומה".¹ מהמילה הזאת לומדים חז"ל שני דברים שמבטאים את הקשר של משה לפרה האדומה:

א) "שכל הפרות בטלות - ושלך קיימת".² כלומר, רק מהפרה שעשה משה נשתמר אפר והכוהנים שהכינו את הפרות האחרות, היו צריכים להתקדש מאפר הפרה שעשה משה רבנו.³

ב) בעניין הבנת המצווה: אף שמצווה זו מכונה 'חוק' - כי טעמה לא נודע אף לא לשלמה המלך - הרי למשה רבנו אמר הקב"ה⁴: "לך אני מגלה טעם פרה".

סיבת המוות

הקשר המיוחד בין מצוות פרה אדומה למשה רבנו יובן בהקדמת מהותה של מצווה זו. חז"ל⁵ אומרים, שהפרה האדומה נועדה לכפר על חטא העגל (הפרה-האם צריכה לבוא ולקנח את הלכלוך שיצר העגל-הבן).

אילו בני-ישראל לא היו חוטאים בעגל, היו זוכים ל"חירות ממלאך-המוות".⁶ אמרו חז"ל, שבמתן-תורה⁷ נטהר העולם מזוהמת חטא עץ-הדעת, שבו נגזרה מיתה על העולם, ורק בגלל חטא העגל "חזרה זוהמתן".⁸ נמצא, שכל עניין המוות (שהפרה באה לטהר מטומאתו) נגרם בעטיו של חטא העגל.

תיקון שלם

אולם התיקון של הפרה האדומה חלקי בלבד - הוא מטהר רק מטומאת המת, אך אינו מסלק את עצם המוות מן העולם. תיקון זה יהיה רק בפרה העשירית, שאותה יעשה המלך המשיח. אז יתוקן בשלמות חטא עץ-הדעת וממילא יסולק המוות שבא בגללו, כדברי הנביא⁹: "בילע המוות לנצח".

זה ההסבר לכך שהרמב"ם¹⁰, כאשר הוא מפרט את הפרות שנעשו עד היום, מוסיף ומדגיש: "והעשירית יעשה המלך המשיח". בכך הוא רומז לשלמות התיקון של הפרה האדומה, כאשר היא תסלק לא רק את טומאת המת אלא גם את עצם המוות מן העולם, בזמן הגאולה.

כוחו של משה

לאור זאת יובן הקשר של משה רבנו למצוות פרה אדומה. כדי לגבור על עניין המוות, אנו זקוקים למשה רבנו, שניחן בכוח הנצחיות. על משה נאמר¹¹, שמעשי ידיו נצחיים (המשכן שעשה לא נחרב אלא נגנז ושמור עד היום). גם עליו עצמו נאמר¹²: "לא מת משה... מה להלן עומד ומשמש, אף כאן עומד ומשמש".

כוחו זה של משה רבנו מסייע לעם-ישראל במשך כל הדורות לגבור על עניין המוות, שמסמל את ההתנתקות מהקדושה. גם מי שהתרחק מהקרבה אל ה', יכול לעורר בנפשו את 'ניצוץ משה' שבקרבו, את נקודת מסירות-הנפש הפנימית, ואז יוכל לגבור על כל פיתויי היצר ולהגיע לדבקות בה' וממילא לחיים, כפי שנאמר³¹: "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם, חיים כולכם היום".

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות  כרך לג, עמ' 127)

----------
1) במדבר יט,ב.
2) תנחומא פרשתנו ח. במדבר רבה פרשה יט,ו. וראה רש"י יומא ד תחילת עמוד א.
3) ראה פרה פרק ג משנה ה. של"ה חלק תורה שבכתב פרשתנו (שנט,ב).
4) תנחומא שב,ח. במדבר רבה שם,ו.
5) הובא בפירוש רש"י במדבר יט,כב. מיסודו של ר' משה הדרשן.
6) שמות רבה תחילת פרשה לב. זוהר חלק א לז, סוף עמוד ב.
7) שבת קמו, תחילת עמוד א.
8) זוהר חלק א נב,ב. קכו,ב. ועוד.
9) ישעיה כה,ח. משנה סוף מועד קטן.
10) הלכות פרה אדומה סוף פרק ג.
11) סוטה ט, סוף עמוד א. תנא דבי אליהו רבא תחילת פרשה יח.
12) סוטה יג, סוף עמוד ב.
13) דברים ד,ד.