חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:47 זריחה: 5:47 ט' בתמוז התשפ"ד, 15/7/24
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

החוקה של התורה

מצוות פרה אדומה אין לה שום מקום בשכל. מכל כיוון שמביטים במצווה זו - היא בלתי-מובנת.
מאמרים נוספים בפרשה
כשלא מבינים לא מערבבים
חוקה אמיתית
החוקה של התורה
קלה כחמורה
להגיע לחיים נצחיים
כשנזכרים בגאולה
"להיטמא" כדי לטהר אחרים
ארבע הוראות מאפר הפרה
ההגנה מטומאת העולם הזה
המן, ענני-הכבוד ובאר-המים
קידוש השם
תיקון חטא המרגלים
המים חזרו; העננים – לא
'ענני-כבוד' ו'באר' בחיי היום-יום
שני פירושים, שתי דרכים
כשהמוות מתהפך לחיים
נס שמגלה נס
הפוגע בישראל – מאבד את הזכות
טעם שלמעלה מטעם

זאת חקת התורה (במדבר יט,ב)

את מצוות הפרה האדומה מגדירה התורה בדרך מיוחדת ושונה מכל המצוות האחרות: "זאת חוקת התורה"1 - כאילו היא החוקה היחידה שבכל התורה.

יש בתורה מצוות נוספות המוגדרות 'חוקים' (מצוות על-שכליות), כמו איסור לבישת שעטנז ואכילת חזיר. העובדה שדווקא מצוות פרה אדומה מכונה "חוקת התורה" יש בה כדי ללמד על 'חוקה' מיוחדת המצויה רק בה.

יש באמת שני סוגים של חוקים. הסוג הראשון כולל את כל החוקים האחרים שבתורה, ועליהם מזהירה התורה במקומות רבים: "את משפטי תעשו ואת חוקותי תשמרו"2, וכן "את חוקותי תשמורו"3 ועוד. הסוג השני מאפיין רק את מצוות פרה אדומה, ועליה אומרת התורה "זאת חוקת התורה".

אין אחיזה בשכל

רוב ה'חוקים' יש להם מקום בשכל. למשל, באיסור שעטנז וחזיר אנו מבינים את עצם העיקרון שיש בגד שלבישתו גורמת נזק ויש מזון שאכילתו פוגעת באדם. ה'חוק' שבמצוות אלה הוא בכך, שאין לנו הסבר מלא לטעם האיסור, או שיש לנו קושיות על פרט כזה או אחר במצווה.

לעומת זאת, מצוות פרה אדומה אין לה שום מקום בשכל. מכל כיוון שמביטים במצווה זו - היא בלתי-מובנת. היא אינה דומה לקרבן, שכן אין מקריבים ממנה דבר על-גבי המזבח, והיא גם אינה נעשית במקדש, אלא דווקא "חוץ לשלוש מחנות". מצד שני, התורה מכנה אותה 'חטאת', והיא בבחינת 'קדשים'. וכך יש במצווה זו פרטים נוספים, שאין להם שום אחיזה בשכל.

השטן מתגרה

לכן ההפרעות מצד הסביבה לקיום מצווה זו שונות מההפרעות לחוקים אחרים. בחוקים האחרים באים היצר הרע או אומות העולם ו"מקנטרים" את עם-ישראל או "משיבין" (=מקשים) עליהם, שכן הואיל ועצם המצווה יש לו מקום בשכל, אפשר רק להקשות קושיות או לקנטר על פרט כזה או אחר במצווה.

אולם במצוות הפרה האדומה אומר רש"י: "השטן ואומות-העולם מונין את ישראל". כאן באים השטן או הגויים ומתגרים ('מונין' מלשון התגרות) בעם-ישראל - "מה המצווה הזאת ומה טעם יש בה", שכן עצם המצווה אין לו שום מקום בשכל אנושי.

אין להרהר

התגובה מצד יהודי להתגרות זו היא התחזקות בהכרה כי "גזירה היא מלפני, אין לך רשות להרהר אחריה". מצוות פרה אדומה משרישה ביהודי את עניין קבלת-העול ואת ההתבטלות המוחלטת לרצון ה'.

לכן נאמר "זאת חוקת התורה", כי מצוות פרה אדומה מלמדת על כל התורה כולה. עלינו לקיים את כל התורה מתוך קבלת-עול והתבטלות גמורה לקב"ה, מתוך ידיעה שזה רצון ה', ולכן על האדם לסלק לגמרי את מציאותו האישית נוכח רצונו של הקב"ה.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי י לקוטי שיחות  כרך ח, עמ' 123)

----------

1) במדבר יט,ב.

2) ויקרא יח,ד.

3) שם יט,יט.



 

       
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)