חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:47 זריחה: 5:47 ט' בתמוז התשפ"ד, 15/7/24
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

חוקה אמיתית

שלושה סוגים במצוות התורה: משפטים, חדות וחוקים. ב'חוקים' עצמם יש שני סוגים: כל מצוות התורה שבהגדרה זו ומצוות פרה אדומה, שהיא מיוחדת גם בתוך החוקים עצמם.
מאמרים נוספים בפרשה
כשלא מבינים לא מערבבים
חוקה אמיתית
החוקה של התורה
קלה כחמורה
להגיע לחיים נצחיים
כשנזכרים בגאולה
"להיטמא" כדי לטהר אחרים
ארבע הוראות מאפר הפרה
ההגנה מטומאת העולם הזה
המן, ענני-הכבוד ובאר-המים
קידוש השם
תיקון חטא המרגלים
המים חזרו; העננים – לא
'ענני-כבוד' ו'באר' בחיי היום-יום
שני פירושים, שתי דרכים
כשהמוות מתהפך לחיים
נס שמגלה נס
הפוגע בישראל – מאבד את הזכות
טעם שלמעלה מטעם

זאת חקת התורה (במדבר יט,ב)

מצוות התורה נחלקות לשלושה סוגים כלליים1: 'משפטים' - מצוות שכליות; 'עדות' - מצוות שאמנם השכל לא היה מחייבן מעצמו, אך לאחר שניתנו אפשר להבינן; ו'חוקים' - מצוות על-שכליות.

בין ה'חוקים' אפשר למנות מצוות רבות. למשל, איסור אכילת חזיר, איסור לבישת שעטנז, דיני הטהרה ועוד. אבל דווקא על מצוות פרה אדומה אומרת התורה1 "זאת חוקת התורה". כלומר, דווקא מצווה זו היא ה'חוקה' של התורה.

מכאן, שבתוך ה'חוקים' עצמם יש שני סוגים: כל המצוות שבהגדרה זו ומצוות פרה אדומה, שהיא מיוחדת גם בתוך החוקים עצמם.

בניגוד לכל היגיון

גם במצוות העל-שכליות יש מרכיבים כלליים שאפשר להבינם בהיגיון. אפילו דיני הטהרה והטומאה, שנחשבים חוקים על-שכליים, יכולים להתקבל על דעתו של אדם. אפשר להבין, שכשם שמים יכולים לשטוף לכלוך גשמי, כך בכוחם לסלק גם 'לכלוך' רוחני (טומאה).

ייחודה של מצוות פרה אדומה, שכל-כולה על-שכלית והיא אפילו מנוגדת לשכל ולהיגיון. מצד אחד היא נקראת 'חטאת' (כמו קרבן חטאת), אבל אי-אפשר לראות בה קרבן, שכן לא מקריבים ממנה מאומה על-גבי המזבח, וגם עשייתה היא מחוץ לשלושת המחנות (הפך מקרבן שנעשה דווקא "בפנים"). וכך גם כל הפרטים האחרים במצווה זו אינם מתקבלים כלל בשכל ובהיגיון.

כתיבה וחקיקה

מצוות פרה אדומה היא אפוא 'חוקה' בטהרתה - מצווה שאין לשכל האנושי שום תפיסה בה, וכל-כולה רצון אלוקי שלמעלה מגדרי העולם. מצווה זו מחדירה בלב האדם את ההכרה, שצריך לקיים את רצון ה' בקבלת-עול גמורה, מבלי לצפות שרצון ה' יתלבש בגדרי השכל וההיגיון.

תורת החסידות מסבירה3, ש'חוק' הוא מלשון חקיקה. ההבדל בין כתיבה לחקיקה הוא, שבכתיבה יש לפנינו שני דברים נפרדים - דיו וקלף, ואילו בחקיקה אין שום דבר נוסף על האבן שבה נחקק הכתב. לכן החקיקה מבטאת את הרצון האלוקי הטהור, שאין בו תערובת של דבר נוסף - השכל האנושי.

הכוח לטהר

אולם בחקיקה עצמה יש שני סוגים: יש חקיקה רגילה, שאמנם אינה מוסיפה דבר על האבן, אך היא פוגעת בזוהרה וביופייה של האבן; ויש חקיקה כשם שהייתה בלוחות הברית4 - חקיקה ניסית, מעבר לעבר, שאינה פוגעת כלל באבן. זו החקיקה אמיתית והעליונה ביותר.5

וזו מצוות פרה אדומה - "זאת חוקת התורה" - החקיקה האמיתית. מצווה שהיא למעלה מהשכל לגמרי, עד שאין בה אלא רצון אלוקי בטהרתו. כשיהודי מגלה את הקשר הנפשי הפנימי שלו עם הקב"ה, קשר שהוא למעלה משכל ומהיגיון - או-אז הוא נטהר מכל עניין של טומאה ומגיע לטהרה אמיתית.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות  כרך ח, עמ' 123)

----------
1) ראה מפרשי התורה לדברים ו,כ. מפרשי ההגדה בשאלת הבן החכם. ועוד. וראה דיבור המתחיל "הוי' לי בעוזרי" תרפ"ז.
2) במדבר יט,ב.
3) לקוטי תורה תחילת פרשתנו. וראה גם לקוטי תורה תחילת פרשת בחוקותי.
4) כמאמר רז"ל (שבת קד,א) "מ"ם וסמ"ך שבלוחות בנס היו עומדין".
5) ראה דיבור המתחיל "אין עומדין" תרס"ז (בהמשך תרס"ו). "בסוכות" תש"י. ובכמה מקומות.



 

       
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)