אם בחקתי תלכו (ויקרא כו,ג)
פרשת בחוקותי נפתחת בפסוק "אם בחוקותי תלכו", ובהמשך מובטח השכר על כך.1 לכאורה נראה שהקב"ה מציב כאן תנאי לקבלת ברכותיו. אולם הגמרא2 מפרשת: "אין 'אם' אלא לשון תחנונים". כלומר, לא תנאי מציב לנו הקב"ה, אלא מבקש בקשה נפשית. הקב"ה מתחנן, כביכול, לפני עם-ישראל - אנא, לכו בחוקותי.
ברור ומובן, שבקשה כזאת מאת הקב"ה איננה רק בקשה, אלא יש בה משום נתינת-כוח וסיוע. הקב"ה נותן את הכוחות ומבטיח לכל יהודי שאמנם יצליח לקיים את "בחוקותי תלכו". דבר זה מופנה אף אל היהודים הרחוקים ביותר, שהרי נאמר: "לבלתי יידח ממנו נידח".3
כמו חוק
מה הקב"ה מבקש שנעשה? - "בחוקותי תלכו". לדברי כמה מפרשים4, הכוונה היא למצוות התורה. ידוע, שיש שלושה סוגים במצוות: 'משפטים' (מצוות שכליות), 'עדות' (מצוות שהשכל עצמו לא היה מחייבן, אך לאחר ציווי התורה ניתן להבינן; כמו החגים והמועדים, למשל), ו'חוקים' (מצוות שלמעלה מכל היגיון; כמו שעטנז, פרה אדומה וכדומה). אולם התורה בוחרת כאן להגדיר את כל המצוות בשם הכולל 'חוקים'.
הטעם לכך:
כאן חפץ הקב"ה להורות לנו דרך בקיום המצוות - קיימו את כל המצוות כפי שמקיימים 'חוקים'. גם את ה'עדות' וה'משפטים', אף-על-פי שהן מובנות בשכלנו, עלינו לקיימן מתוך קבלת-עול, כציות לרצון ה'. לא משום שהשכל מחייב כך, אלא משום שהקב"ה ציווה - "חוקה חקקתי, גזירה גזרתי".
בלי הגבלות
צורה כזאת של קיום מצוות עלולה להיראות יבשה ונטולת חיות, אך האמת היא, שדווקא קבלת-העול היא המביאה את התענוג הגדול ביותר. אין זו קבלת-עול של חוסר ברירה, אלא התמסרות מוחלטת לקב"ה, עד שכל השאיפה היא לגרום לו קורת-רוח, כעבד נאמן, שכל תענוגו הוא בהסבת עונג לאדונו.
דווקא על-ידי התבטלות וקבלת-עול מגיעים ל"תלכו" - לעלייה ולהתקדמות רוחנית (שנקראת הליכה). כל עוד עבודת-ה' תלויה בשכל ובהבנה, היא מוגבלת על-ידם ואינה יכולה לפרוץ לגבהים אמיתיים. דווקא על-ידי קבלת-עול מגיעים לעלייה אמיתית ובלתי-מוגבלת.5
גשם מלמעלה
ומהו השכר שהקב"ה מבטיח על קיום מצוות כזה? אומרת התורה: "ונתתי גשמיכם בעתם". כשם שגשם הוא דבר הבא מלמעלה, כך 'גשם' במובן הרוחני רומז לתורה, שבאה מלמעלה. הקב"ה מבטיח לנו, שעל-ידי "בחוקותי תלכו" נזכה לאור התורה, עד לאור הגדול שיתגלה על-ידי משיח צדקנו.
שפע זה יורד עד העולם הגשמי כפשוטו, עד גשמים כפשוטם של דברים, אך הדברים באים באופן שהרווחה הגשמית איננה מפריעה, חלילה, לעבודת-ה', אלא להפך - היא מסייעת לעבוד את הקב"ה מתוך מנוחת הנפש והרחבת הדעת.
(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך א, עמ' 281)
----------
1) ויקרא כו,ד ואילך.
2) עבודה-זרה ה,א. וראה תורת כוהנים פרשתנו.
3) שמואל ב יד,יד.
4) ראה תרגום אונקלוס ותרגום יונתן. אור החיים פי' כה. ועוד.
5) ראה לקוטי-תורה תחילת פרשת בחוקותי.
|