ה' אלקי השמים אשר לקחני מבית אבי (בראשית כד,ז)
אברהם אבינו השביע את אליעזר עבדו ללכת לחרן ולקחת משם אישה לבנו, יצחק. הוא הזהירו שלא לקחת אישה לבנו מבנות הכנעני, אף שהכנענים המתגוררים בסמיכות לאברהם נתונים להשפעתו ולמדו ממנו להכיר את הבורא.
הבין אליעזר, שבבני משפחתו של אברהם יש מעלה גדולה ומיוחדת אף יותר מבכנענים שאברהם קירב להכרה בבורא. שאל אפוא אליעזר: "אולי לא תאבה האישה ללכת אחריי, ההשב אשיב את בנך אל הארץ אשר יצאת משם?". הזהירו אברהם: "הישמר לך פן תשיב את בני שמה!".
למה לא להחזיר?
תשובה זו של אברהם הותירה את אליעזר עם שאלה גדולה: ממה-נפשך, אם משפחתו של אברהם חשובה בעיניו יותר מהאנשים שקירב לקב"ה בארץ כנען, מדוע לא יחזיר את יצחק לשם אם לא תסכים האישה ללכת אחריו לארץ כנען; ואם מעלתה של הארץ גדולה יותר, מדוע לא ייקח אישה מבנות הכנעני?
על כך ענה לו אברהם באומרו: "ה' אלוקי השמים אשר לקחני מבית אבי". כאן שינה אברהם מלשונו קודם לכן. שם אמר "ואשביעך בה' אלוקי השמים ואלוקי הארץ" ואילו כאן הוא מכנה את הקב"ה "אלוקי השמים" בלבד. בכך רמז לו (כפירוש רש"י): "עכשיו הוא אלוקי השמים ואלוקי הארץ, שהרגלתיו בפי הבריות, אבל כשלקחני מבית אבי, היה אלוקי השמים ולא אלוקי הארץ, שלא היו באי-עולם מכירים בו ושמו לא היה רגיל בארץ".
הרגל בלבד
אברהם אמר בזה שני דברים: א) חרן אינו יכול להיות מקום בעבור יצחק, שכן שם אין הכרה כלל במציאותו של הקב"ה ("שלא היו באי-עולם מכירים בו"). ב) גם הכנענים שמסביב לאברהם, שמכירים את שמו של הקב"ה, אין הדבר נובע משינוי פנימי ואמיתי בתוכם אלא "שהרגלתיו בפי הבריות" – הרגל בלבד, בלי שינוי פנימי אמיתי. לכן אי-אפשר לקחת ליצחק אישה מבנות כנען.
בכך הסביר אברהם את ציוויו לקחת את האישה דווקא ממשפחתו ומבית-אביו, בשל המעלות הטבעיות המיוחדות של משפחת אברהם, אבל עם זה אין להוציא את יצחק לחרן, מכיוון ששם אין שמו של הקב"ה ידוע כלל.
הורדת הקדושה למטה
אלא שעדיין מתעוררת כאן שאלה: הלוא אברהם התחיל לפרסם את שם ה' בעולם גם בהיותו בחרן, כפי שמעידה התורה – "הנפש אשר עשו בחרן". חז"ל אף אומרים, ש"אברהם מגייר את האנשים ושרה מגיירת את הנשים". מדוע אפוא מגדיר זאת אברהם ש"לא היו באי-עולם מכירים בו ושמו לא היה רגיל בארץ"?
התשובה רמוזה במילים "אלוקי השמים". כאשר אברהם היה בחרן הייתה עבודתו בעיקר ב'שמים', בעולמות העליונים. אמנם הוא הפיץ את שם ה', אבל הקדושה לא ירדה כלל לעולם הזה התחתון ונשארה רק בעולמות הרוחניים. רק לאחר שהקב"ה ציווהו "לך-לך... אל הארץ אשר אראך", ניתן לו הכוח להוריד את הקדושה האלוקית גם למטה, עד שהקב"ה יכול להיקרא גם "אלוקי הארץ". ועם זה, מכיוון שעדיין לא ניתנה התורה, גם שינוי זה שהתחולל בארץ היה חיצוני בלבד – "הרגלתיו בפי הבריות" – ורק עם מתן-התורה ניתן הכוח לחולל שינוי פנימי ואמיתי בעולם הזה הגשמי.
(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך גליון שיחת השבוע, מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך טו, עמ' 155)
| 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:08
