מאמרים נוספים בפרשה
	שלושה מצבים חינוכיים
	לדאוג שהקטנים יאירו ויזהרו
	להעיר את הנרדמים
	הקב"ה ככוהן גדול
	קידוש השם
	לעבוד ולשבות
	תיקון עצמי קודם לתיקון העולם
	אהבה ללא תנאים
	תיקון שלם
	"עבודה גדולה" של שמחה
	תוכנה ומהותה של התפילה
	חודש של מצווה
	כוחו של דיבור חיובי

אמור ואמרת, להזהיר גדולים על הקטנים (רש"י ויקרא כא,א)

בתחילת פרשתנו מופיע ציווי מרכזי העוסק בחינוך. בפסוק הפותח את הפרשה מופיע כפל לשון: "אמור אל הכוהנים... ואמרת אליהם". מכאן למדו חז"ל¹: "אמור ואמרת - להזהיר גדולים על הקטנים". כלומר, התורה רומזת כאן שהגדולים צריכים להזהיר ולחנך את הקטנים.

השאלה המתעוררת כאן היא, למה נדחה ציווי כה מרכזי עד פרשת אמור, בשעה שלכאורה היה צריך להינתן מיד לאחר מתן-תורה? כמו-כן עלינו להבין מדוע ציווי כה חשוב, שנועד לכל העם, נאמר דווקא בקשר לעבודת הכוהנים?

קשר לתקופה

ידוע² שיש קשר בין תוכנה של כל פרשה בתורה לבין התקופה שבה היא נקראת. פרשת השבוע מכילה הוראות ותכנים הקשורים במיוחד לאותו זמן שבו קוראים אותה. גם ההוראה "להזהיר גדולים על הקטנים" שייכת במיוחד למועד שבו נקראת פרשת אמור.

פרשה זו נקראת בחודש אייר, החודש שמאופיין במצוות ספירת-העומר. בכל יום מימי החודש מקיימים מצווה זו, שתוכנה הפנימי הוא - חינוך. המשמעות של ספירת העומר היא חינוכו של עם-ישראל לקראת מתן-התורה בחג השבועות. ביציאת מצרים הייתה ה'לידה' של עם-ישראל³, ואחר-כך מגיעה תקופת החינוך, שנמשכת עד קבלת התורה. זה התוכן הפנימי של ימי ספירת העומר.

ימים של חינוך

בנקודה זו מתחבר הציווי שבפרשתנו עם ימי ספירת העומר. הדגש בציווי זה אינו על החינוך הבסיסי, שהוא דבר מובן מאליו, והוא מופיע בתורה עוד בימי אברהם: "כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו".⁴ כבר אז משבח הקב"ה את אברהם על כך שהוא משריש בבניו ובביתו אחריו את האמונה בה', ולכן הדבר הזה ברור ומובן מאליו. כאן מדובר על חינוך לשלמות, חינוך לפנים משורת הדין.

רמז לכך אפשר למצוא בלשון חז"ל: "להזהיר גדולים על הקטנים" - להזהיר מלשון זוהר ואור. הגדולים נקראים לחנך את הקטנים ולהביאם לידי כך שיאירו ויזהרו. זהו גם התוכן של ספירת-העומר, מלשון אבן ספיר - אור וזוהר.⁵ גם ימי ספירת העומר מעלים אותנו לדרגה גבוהה יותר של שלמות ואור.

חינוך לשלמות

חינוך כזה קשור במיוחד עם הכוהנים, שהם המקרבים את עם-ישראל לה' על-ידי הקרבנות, ומרוממים את העם לדרגה גבוהה ועליונה יותר של קדושה. לכן דווקא להם נאמר הציווי "אמור ואמרת", לגרום לכך שה'קטנים' יאירו ויזהירו באור הקדושה.

בכך מלמדת אותנו התורה, שתפקידם של 'גדולים' אינו רק לחנך חינוך בסיסי, אלא להרים את ה'קטנים' - הן קטנים ממש והן 'קטנים' בידיעות - לשלמות הגבוהה ביותר, עד שיזהרו ויאירו באור התורה והקדושה את כל סביבתם.

זו ההכנה הראויה לביאת משיח-צדקנו, שעל-ידו יזהר ויאיר העולם כולו באור הקדושה, "ומלאה⁵ הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים".

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי ספר השיחות תש"נ כרך ב, עמ' 443)

----------

1) יבמות קיד, סוף עמוד א ואילך. הובא בפירוש רש"י בתחילת פרשתנו.

2) ראה של"ה חלק תורה שבכתב תחילת פרשת וישב (רצז,א).

3) ראה יחזקאל פרק טז ובמפרשים שם. תורה אור תחילת פרשת וארא.

4) בראשית יח,יט.

5) ישעיה א,ט.