ועשו לי מקדש (שמות כה,ח)
כלל קבעו חז"ל1: "כל מקום שנאמר 'לי' - קיים לעולם ולעולמי-עולמים". כלומר, בכל מקום שהקב"ה נוקט על דבר-מה את הביטוי "לי" - הדבר הזה יתקיים לעולם.
אחת הדוגמאות שמביאים חז"ל היא המשכן והמקדש, שעליו נאמר2 "ועשו לי מקדש", ועל כך אומרים חז"ל3: "אינו זז לעולם, לא בעולם הזה ולא לעולם הבא".
הדבר דורש ביאור, שהרי בית-המקדש נחרב, ואיך אפשר לומר ש"אינו זז לעולם"? יתר על כן: לא זו בלבד שבית-המקדש עצמו נחרב, אלא אפילו הציווי "ועשו לי מקדש" אינו קיים בימינו, שהרי אין בידינו לבנות עכשיו מקדש לה'!
מקדש מעט
אחד ההסברים לכך מבוסס על הפסוק4 "ואהי להם למקדש מעט", ועל זה אמרו חז"ל5: "אלו בתי-כנסיות ובתי-מדרשות". לכן, כשיהודים בונים בית-כנסת ובית-מדרש, נעשה המקום הזה 'מקדש מעט' שהשכינה שורה בו, ובדרך זו מתקיים המקדש לעולם.
על-פי הסבר זה מובן, שגם הציווי "ועשו לי מקדש" קיים לעולם, שהרי גם כשאין בית-המקדש קיים, מוטלת חובה על עם-ישראל לעשות ולקבוע מקום לה' בכל אתר שבו מצויים יהודים, והם בתי-הכנסת ובתי-המדרש. כך מתקיימים דברי חז"ל על הקיום הנצחי של המקדש, שעליו נאמר "לי".
מקדש בבית
אפשר לפרש עוד6, שהקיום הנצחי של המקדש הוא על-פי מאמר חז"ל על הפסוק7 "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" - "בתוכו לא נאמר, אלא בתוכם, בתוך כל אחד ואחד מישראל". כלומר, כל יהודי מצווה לעשות בתוך עצמו ובביתו מקדש לקב"ה.
כדי לקיים ציווי זה אין צורך אפילו במניין יהודים. כל יהודי יכול וצריך לקבוע בביתו מקום וזמן ללימוד תורה ולתפילה, ובדרך זו הוא עושה מקדש ומשכן לקב"ה בביתו הפרטי. דבר זה אינו תלוי בתנאי הזמן והמקום, וממילא הוא נצחי לעולם ועד.
שלושת העמודים
ועוד יש לומר: במקדש נכללו שלושת העמודים שעליהם העולם עומד8: תורה - הארון והלוחות, והסנהדרין שישבה בלשכת הגזית; עבודה - עבודת הקרבנות והתפילה שהייתה במקדש; וגמילות-חסדים - שפעת החסד שיצאה מבית-המקדש על-ידי השולחן וענייני הצדקה שהיו בו.
כך גם המשכן הפרטי שנעשה בביתו של כל יהודי צריך להכיל את כל שלושת העמודים הללו - ללמוד שם תורה, להתפלל לקב"ה (ברכות וענייני תפילה שאינם נעשים בציבור) ולתת צדקה (בין השאר על-ידי שקובעים בבית קופת-צדקה) ולהרבות בהכנסת אורחים.
כך נעשה הבית הפרטי משכן ומקדש לקב"ה, וזו ההכנה לגילוי בית-המקדש הכללי והשלישי, בניין נצחי שאינו זז לעולם כפשוטו ממש, בביאת משיח-צדקנו.
(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך לו, עמ' 123)
----------
1) ספרי בהעלותך יא,טז. הובא בילקוט שמעוני פרשתנו רמז שסד בתחילתו על הפסוק "ויקחו לי".
2) שמות כה,ח.
3) ויקרא רבה פב,ב.
4) יחזקאל יא,טז. וראה רש"י ותרגום שם.
5) מגילה כט,א.
6) אלשיך על הפסוק קרוב לסופו (דיבור המתחיל "עוד יתכן"). ראשית חכמה שער האהבה פרק ו קרוב לתחילתו. של"ה (סט,א. רא,א. שכה,ב. שכו,ב. ובכמה מקומות).
7) שמות שם.
8) אבות פרק א משנה ב.
|