מאמרים נוספים בפרשה
	גזברות לשם שמים
	כל יהודי חייב לעשות משכן
	העני שותף למצוות הצדקה
	מי יכול לבנות בית לה'?
	שלושה עמודים למשכן
	שלוש תרומות ומשמעותן הנצחית
	שלוש תרומות, שלושה מצבים
	זהב, כסף ונחושת - בעבודת ה'
	חשיבותם של הידורי מצווה
	למעלה מגדרים ומגבלות
	ציווי שאינו זז לעולם
	ה'משכן' בתוכנו
	קשר בל יינתק
	לקדש את הצד הגשמי של החיים
	הנחמה העתיקה
	שטות מול שטות
	להפוך את ה'שטות' ל'שטות דקדושה'
	גם הדומם מתקדש
	כשרוצים להעניק, הופכים את הגביע
	עניינו העיקרי של המקדש
	היכן הארון?

זהב וכסף ונחושת (שמות כה,ג)

התרומות שנצטווה עם-ישראל להביא לבניית המשכן מפורטות בתורה לענפיהן ולסוגיהן. שלוש התרומות העיקריות מצויינות בפסוק¹: "וזאת התרומה אשר תקחו מאיתם, זהב וכסף ונחושת".

המפרשים אומרים², שבשלוש תרומות אלה באות לידי ביטוי שלוש דרגות שקיימות במתן צדקה: "יש שלוש צדקות בעולם: אותה שאדם עושה כשהוא בריא - נחשבת לו כזהב; כשהוא חולה ונותן - נחשבת לו ככסף; כשהוא נותן לאחר המיתה - נחשבת לו כנחושת".

"נותן בריא"

יש מפרשים³ המוסיפים ואומרים, ששלושה סוגים אלה במתן צדקה רמוזים גם בראשי-התיבות של שלוש התרומות: זהב - "זה הנותן בריא"; כסף - "כשיש סכנת פחד"; ונחשת - "נתינת חולה שאמר תנו".

ידוע, שמעבר למשמעות הפשוטה של עשיית המשכן במדבר, מסמלת עשיית המשכן את כללות עבודת-ה' של יהודי. שכן זהו התוכן הכללי של כל התורה והמצוות: לקחת חפצים גשמיים ולעשות מהם דבר שבקדושה על-ידי התורה והמצוות. בתוך עניין זה עצמו נחשבת הצדקה מצווה עיקרית, הכוללת את כל המצוות.⁴ אם-כן, עלינו למצוא את שלוש הדרגות הנ"ל שבמתן צדקה גם בכללות עבודת ה'.

"סכנת פחד"

זהב ("זה הנותן בריא") מייצג עבודת-ה' מושלמת. זו עבודת הצדיקים, כשהמקיים הוא 'בריא' בכל ענייני התורה והמצוות. לכן נמשלה עבודה זו לזהב, המובחר מכל החומרים, שממנו נעשו הכלים החשובים ביותר שבמשכן.⁵

כסף ("כשיש סכנת פחד") מסמל מצב, שבו ההסתר של העולם פגע מעט ביהודי. קשה לו להתמודד מול ההפרעות בעבודת ה' ונגד כל הדברים השליליים שמציב מולו העולם. אף-על-פי-כן הוא מתחזק, מתגבר ועומד מול ההפרעות והקשיים.

"נתינת חולה"

אחרי כל אלה באה הדרגה השלישית - נחושת ("נתינת חולה שאמר תנו"). היא מסמלת את המצב הנמוך יותר בקיום התורה והמצוות. זהו אדם, שמבחינת מצבו הרוחני הוא 'חולה', וחלק ממנו אף נמצא כאילו 'לאחר המיתה'. לאמור: נראה שהוא ניתק את עצמו (לפחות כלפי חוץ) ממקור החיים האמיתיים - מהקב"ה ומהתורה, תורת חיים.

ובכל-זאת אל לו להתייאש, שכן אף הוא יכול להיות חלק מעבודת המשכן. אם רק יחליט לתת מכוחותיו לעבודת ה', יהיה אף הוא חלק מ"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם".

בפירוט של התורה על סוגי התרומה באה לידי ביטוי ההכרה, שגם ה'נחושת' היא חלק בלתי-נפרד מתרומת המשכן. גם יהודי שנמצא במצב נחות ואף-על-פי-כן משתדל ככל יכולתו לעבוד את ה' ולקיים את התורה והמצוות, זוכה להשכין את הקב"ה בעולם הזה ולמלא את תכלית הבריאה.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי ספר השיחות תשמ"ט כרך א, עמ' 262)

----------

1) שמות כה,ג.

2) רבותינו בעלי התוספות ריש פרשתנו. וראה פירוש הרא"ש שם.

3) איגרת הטיול (לאחיו של המהר"ל) חלק הרמז אות ז. וראה גם תורה שלמה על הפסוק (אות לח).

4) בבא-בתרא ט,א. וראה תניא פרק לז.

5) ראה רמב"ן ריש פרשתנו.