מאמרים נוספים בפרשה
	להאמין, להבין, ושוב להאמין
	כדי להיות מוסרי צריך להאמין
	לא לשבור, לקדש
	מי קבע שהשכל יבין
	היסוד האלוקי במצוות השכליות
	הגמול מתאים למציאות
	לא להיות עבדים
	דיני השור שבנפש האדם
	יהודי כשומר פיקדון ה'
	ארבעה שומרים בחיי הרוח
	גם ההווה תלוי בתורה
	הקב"ה מלווה ואנחנו מחזירים
	לתקן ולא לשבור
	לא לשבור את הגוף
	להתרחק מהתאכזרות עד הקצה האחרון
	ברכה והבטחה
	הקב"ה מקבל עליו את החובות
	חס הקב"ה על כבוד הבריות
	'מודה במקצת' בחיים הרוחניים

ועבדתם את ה' אלקיכם וברך את לחמך ואת מימיך (שמות כג,כה)

בפרשתנו מזהיר הקב"ה את בני-ישראל שלא לעבוד עבודה זרה, אלא לעבוד את ה' בלבד. בשכר זה מברך הקב"ה את עם-ישראל בשפע גשמי ובהסרת המחלות. וכך נאמר¹: "ועבדתם את ה' אלוקיכם וברך את לחמך ואת מימיך והסירותי מחלה מקרבך".

לאחר הברכות האלה על עבודת ה' באה סדרת הבטחות²: "לא תהיה משכלה ועקרה בארצך, את מספר ימיך אמלא", ובהמשך מבטיח הקב"ה להכות את אויבי ישראל ולגרש מהארץ את עמי כנען. רש"י רואה להבהיר, שגם הבטחות אלה תלויות בעבודת-ה': "אם תעשה רצוני".

בארץ ובחו"ל

עיון בפסוקים אלה מעורר כמה שאלות. ראשית, אם הבטחות אלה תלויות בעבודת-ה', מדוע נאמר "לא תהיה משכלה ועקרה בארצך", והלוא בכל מקום שבו ישראל עושים את רצונו של הקב"ה הם ראויים לברכה זו, ולאו-דווקא בארץ-ישראל?

כמו-כן יש להבין, מדוע על שלילת עבודה זרה מופיע השכר בדמות ברכה ("וברך את לחמך"), ואילו על קיום תורה ומצוות ("אם תעשה רצוני") בא השכר בצורת הבטחה, ומה ההבדל בין ברכות ה' להבטחותיו.³

בלי הפרעות

ברכה משמעותה - נתינת כוח מלמעלה, אבל ייתכן שיצוצו מניעות ועיכובים שיעצרו את התממשותה. הברכה קיימת, אבל מסיבה זו או אחרת לא באה לידי ביטוי בעולם הזה הגשמי.⁴ לעומתה, הבטחה טובה - אי-אפשר שלא תתקיים במובן הגשמי והפשוט ביותר. זה ההבדל בין ברכה להבטחה.⁵

לכן השכר על הימנעות מעבודה זרה הוא ברכה בלבד, שכן אם יצוצו הפרעות ומכשולים, ייתכן שהברכה לא תתממש.⁶ אולם על "תעשה רצוני", על עבודת ה' באמצעות לימוד התורה וקיום מצוותיה, יבוא השכר בדרך של הבטחה - בוודאות ובלי שום הפרעות ומכשולים.

טבע הארץ

השכר על עשיית רצון ה' הוא לא רק לאדם, אלא גם "בארצך" - לארץ-ישראל. כוונת המילה הזאת אינה להגביל את ההבטחה (לומר שהיא תהיה רק בארץ-ישראל ולא בחוץ-לארץ), אלא להדגיש את עוצמתה - זו הבטחה שחלה לא רק על האדם, אלא גם על הארץ הגשמית.

על-ידי עשיית רצון ה' משתנה טבעה של הארץ, עד שמצד עצם טבעה נעשית המציאות של 'משכלה' ו'עקרה' מושללת לחלוטין. כשם שלכל ארץ יש תכונות המיוחדות לה, הרי כשישראל עושים רצונו של מקום, יהיה טבעה של הארץ, שאין בה מציאות של 'משכלה' ו'עקרה'.

בכך מתגלות מעלותיה המיוחדות של ארץ-ישראל, הארץ שבחר הקב"ה לעמו, וזו הכנה לירושת הארץ השלמה, עד קיום הייעוד "כי ירחיב ה' אלוקיך את גבולך"⁷, בגאולה האמיתית והשלמה על-ידי משיח-צדקנו.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך לא, עמ' 128)

----------

1) שמות כג,כה.

2) שם, כו.

3) ראה גם דיבור המתחיל "לא תהיה משכלה" תשי"ב.

4) ראה לקוטי תורה סוף פרשת קרח, ובכמה מקומות.

5) רמב"ם הלכות יסודי התורה פרק י, הלכה ד.

6) ומה שכתוב "והסירותי מחלה" שגם הוא לשון הבטחה, מכל מקום הרי זו הבטחה הבאה בהמשך לברכה ותלויה בה.

7) דברים יב,כ.