חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:51 זריחה: 5:38 כ"ט בסיון התשפ"ב, 28/6/22
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

לא לשבור את הגוף

רצון ה' הוא, שהדרך לעבדו בימינו תהיה דווקא על-ידי שמחה וטוב-לבב, מתוך גוף בריא וחזק, ולא על-ידי תעניות וסיגופים
מאמרים נוספים בפרשה
להאמין, להבין, ושוב להאמין
כדי להיות מוסרי צריך להאמין
לא לשבור, לקדש
מי קבע שהשכל יבין
היסוד האלוקי במצוות השכליות
הגמול מתאים למציאות
לא להיות עבדים
דיני השור שבנפש האדם
יהודי כשומר פיקדון ה'
ארבעה שומרים בחיי הרוח
גם ההווה תלוי בתורה
הקב"ה מלווה ואנחנו מחזירים
לתקן ולא לשבור
לא לשבור את הגוף
להתרחק מהתאכזרות עד הקצה האחרון
ברכה והבטחה
הקב"ה מקבל עליו את החובות
חס הקב"ה על כבוד הבריות
'מודה במקצת' בחיים הרוחניים

עזוב תעזוב עמו (שמות כג,ה)

בפרשתנו1 מופיעה המצווה לסייע בפריקת המשא מעל חמור שכורע תחת כובד המשא. וזה לשון המצווה: "כי תראה חמור שונאך רובץ תחת משאו, וחדלת מעזוב לו? עזוב תעזוב עמו".

המילים "וחדלת מעזוב לו" אמנם כתובות בנימת תמיהה, אך מעצם העובדה שהדבר נכתב בלשון חיובית, למדו חז"ל2 שיש מקרים שבהם רשאי האדם להימנע מהגשת עזרה - "פעמים אתה חדל". ואלו שניים מהמצבים האלה: זקן ואינו לפי כבודו, או כשהחמור עצמו הוא של נכרי ורק המשא שייך ליהודי.

לשמור על ה"חמור"

את הפסוק הזה מפרש הבעש"ט3 כרומז לעבודת-ה' האישית. ה'חמור' (אותיות חומר) הוא הגוף הגשמי והחומרי. והוא 'שונאך', מכיוון שאין ברצונו לעבוד את ה'. יכול אף לקרות שהוא 'רובץ תחת משאו' - מחמת עוצם חומריותו אין בכוחו לשאת את עול המצוות. מה תעשה? 'וחדלת מעזוב לו'? שמא תחליט שלא לעזור לגוף אלא לשברו על-ידי תעניות וסיגופים? אומרת התורה: 'עזוב תעזוב עמו' - אל תענה את הגוף, אלא עזור לו שיהיה בריא וחזק ויוכל לשאת את משא התורה והמצוות.

אמרה זו של הבעש"ט עולה בקנה אחד עם ההלכה4, שאסור לאדם "לצערו (=את גופו) בשום צער, אפילו במניעת איזה מאכל או משתה". אולם מבחינת ההלכה עצמה, יש יוצאים מן הכלל. המצבים היוצאים מן הכלל נרמזים בשני המצבים של 'זקן ואינו לפי כבודו' ו'בהמת נכרי'. אלה מצבים רוחניים שבהם מותר לענות את הגוף ולהימנע מלעזור לו.

יוצאים מן הכלל

מצב אחד הוא 'זקן, ואינו לפי כבודו'. זקן הוא "זה שקנה חכמה"5: יהודי שעומד בדרגה רוחנית עליונה, ואין זה 'לפי כבודו' לעסוק בצורכי גופו הגשמי. יהודי כזה רשאי להתעלם מצורכי הגוף ולהקדיש את כל תשומת-ליבו לעבודת-ה'.

המצב השני הוא 'בהמת נכרי' - כאשר גופו של היהודי ירד לדרגת 'נכרי'. כלומר, הוא חטא ואיבד את הקדושה היהודית המיוחדת לו. מי שחטא וירד לדיוטה תחתונה, רשאי לנקוט דרך של תעניות וסיגופים כדי לתקן את חטאיו.6

הדורות שלנו

אולם אף שבמקרים אלה יש מקום לעינוי הגוף, כותב רבנו הזקן ב'אגרת התשובה' שלו7, ש"בדורותינו אלה", שבהם נחלשו בני-האדם, אין להרבות בתעניות, אפילו לצורך תשובה, ועדיף לפדותן בצדקה.

חלישות הדורות הרי איננה דבר התלוי בבחירת האדם, וממילא זו הוכחה שרצון ה' הוא, שהדרך לעבדו בימינו תהיה דווקא על-ידי שמחה וטוב-לבב, מתוך גוף בריא וחזק, ולא על-ידי תעניות וסיגופים.

הקב"ה נותן לנו כוח לתקן את כל הדורש תיקון - גם חטאים ועוונות - לאו-דווקא על-ידי צער וייסורים, אלא מתוך מנוחה ושמחה ובריאות שלמה, באופן שהשלמות הרוחנית באה בתוך שלמות גשמית של גוף בריא ושלם.8

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך כא, עמ' 125)

 

----------

1) כג,ה.

2) רש"י על הפסוק. מכילתא על הפסוק. וראה בבא מציעא ל, סוף עמוד א. רש"י תצא כב,א. ספרי שם.

3) היום יום כח שבט. כתר שם טוב (קה"ת) הוספות סימן טז. וראה ספר המאמרים תש"ד עמוד 145.

4) ראה שולחן-ערוך אדמו"ר הזקן חושן משפט הלכות נזקי גוף ונפש סעיף ד.

5) קידושין לב,ב. תורת כוהנים ורש"י ויקרא יט,לב.

6) לשון רבנו הזקן הלכות נזקי גוף כו' שם.

7) פרק ג. וראה באריכות לקוטי שיחות כרך ב, עמוד 531 ואילך.

8) ראה בכל זה לקוטי ביאורים לתניא (להר"י קארף) כרך ב עמוד צב ואילך.



 

       
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)