מאמרים נוספים בפרשה
	להאמין, להבין, ושוב להאמין
	כדי להיות מוסרי צריך להאמין
	לא לשבור, לקדש
	מי קבע שהשכל יבין
	היסוד האלוקי במצוות השכליות
	הגמול מתאים למציאות
	לא להיות עבדים
	דיני השור שבנפש האדם
	יהודי כשומר פיקדון ה'
	ארבעה שומרים בחיי הרוח
	גם ההווה תלוי בתורה
	הקב"ה מלווה ואנחנו מחזירים
	לתקן ולא לשבור
	לא לשבור את הגוף
	להתרחק מהתאכזרות עד הקצה האחרון
	ברכה והבטחה
	הקב"ה מקבל עליו את החובות
	חס הקב"ה על כבוד הבריות
	'מודה במקצת' בחיים הרוחניים

ואלה המשפטים (שמות כא,א)

זה עתה קראנו, בפרשת יתרו, על מתן-התורה בקולות וברקים. עכשיו אנו רוצים לדעת מה יש בה בתורה זו, שניתנה מן השמים במעמד כה מסעיר. השבוע אנו מתחילים ללמוד את המצוות שניתנו בסיני, ומה אנו רואים? - 'משפטים': מצוות פשוטות, בעניינים גשמיים שבין אדם לחברו, ששכלנו מבינם ומחייבם אף ללא ציווי התורה.

פרשיות יתרו ומשפטים מסמלות, לכאורה, שני קצוות מנוגדים: בפרשת יתרו אנו קוראים על ההתגלות האלוקית העל-טבעית, השמימית, העל-שכלית; ואילו בפרשת משפטים מדובר על דברים ארציים, יום-יומיים, דברים שמובנים בשכל האדם הפשוט.

אחדות אמיתית

במבט מעמיק יותר, דווקא שתי הפרשיות הללו, שתוכנן כה מנוגד, הן שני שלבים משלימים בחידוש הנפלא שהתחולל במתן-התורה. תכליתו של מעמד הר-סיני הייתה לבטל את הפער ששרר בין העולם הרוחני למציאות הגשמית, ולהביא את התורה והקדושה לתוך העולם ממש; לאחד את הרוחניות עם הגשמיות.

העיקרון כאן הוא, לא שהקדושה האלוקית תבטל ותשבור את המציאות הגשמית, אלא שזו תישאר כפי שהיא, מציאות גשמית הכבולה במגבלותיו של העולם הזה, ועם זאת תשרה בה קדושה עליונה. זו האחדות האמיתית בין הרוחניות לגשמיות.

שידוד המערכות

השלב הראשון באיחוד זה מתואר בפרשת יתרו: "וירד ה' על הר סיני"¹ - התגלות אלוקית מופלאה. קולות וברקים, חרדה נוראה שאופפת את העולם כולו, כדברי המדרש²: "ציפור לא צווח, עוף לא פרח, שור לא געה... והיה העולם שותק ומחריש". בעם-ישראל גרמה ההתגלות האלוקית הזאת להתבטלות עצומה, עד כדי בריחה מההר ועמידה מרחוק. זה היה החלק הראשון - הקב"ה ירד למטה.

אך התכלית היא, כאמור, שהעולם הזה לא יתבטל ממציאותו, אלא שיוסיף לתפקד כעולם גשמי - כשהוא משרת את הקדושה. לכן היה צורך בשלב השני, המתואר בפרשת משפטים: פרשה זו, הדנה בדיני ממונות ונזיקין, בענייני העולם ממש - מלמדת כיצד צריך יהודי לקיים את מצוות ה' בתוך חייו הגשמיים. דווקא המצוות ה'פשוטות' וההגיוניות שבפרשה זו, מבטאות את הדרך שבה הקדושה מתלבשת בתוך העולם, משתלבת בו, ונעשית חלק ממנו.

האמונה כבסיס

פרשת משפטים מלמדת אותנו, שקדושה אין פירושה דווקא התבטלות מוחלטת והתעלות מעל חיי העולם. אדרבה, הקדושה באה לידי ביטוי גם בדברים קטנים ויום-יומיים הנעשים על-פי התורה, כמו פיצוי לנפגע, התייחסות נכונה לפיקדון, תשלום שכר במועד וכו'. כך נוצר חיבור אמיתי בין הקדושה האלוקית לבין החיים המעשיים והגשמיים.

אולם כדי שיהיה ליהודי הכוח הזה, להביא קדושה גם אל תוך חיי המעשה השגרתיים, נדרש השלב של פרשת יתרו - ההתגלות האלוקית העל-טבעית. הבסיס לכול הוא האמונה וההתבטלות לה', ורק לאחר מכן אפשר לקדש גם את חיי היום-יום.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך טז, עמ' 242)

----------

1) שמות יט,כ.

2) שמות רבה סוף פרשה כט.