מאמרים נוספים בפרשה
	צריך לזעוק ולהאמין
	השכל דורש להבין
	המסע כבר החל
	ארבע לשונות של גאולה
	התמורה לסבל הגלות
	להפוך את ה'מים' ל'דם'
	שליחות אלוקית בלי תוספות
	הכול בשביל ישראל
	ויכוח המקלות והתנינים במצרים
	לשבור את העקשנות
	להשיג את הניצחון השלם
	שעה של ערבוב המחיצות
	הניסים שבתוך הטבע
	שרידי החטא והעונש
	"יציאת מצרים" בכל רובדי הנפש
	כוחו של יצור סתמי
	ללמוד תורה ב"שבעים לשון"
	רק הקב"ה יכול
	רק משה היה יכול לתרגם

בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים (הגדה של פסח)

בעניין המכות שהביא הקב"ה על המצרים, יש מחלוקת¹ בין רבי אליעזר לרבי עקיבא: רבי אליעזר אומר שכל מכה "הייתה של ארבע מכות", ורבי עקיבא אומר שכל מכה הייתה "של חמש מכות".

מסבירים המפרשים², שהמחלוקת היא על עוצמת חדירתן של המכות. המספר ארבע מסמל את ארבעת היסודות שמרכיבים את החומר - אש, רוח, מים, עפר. אך נוסף עליהם ישנו החומר ההיולי, שלמעלה מההתחלקות לארבעת היסודות.

זו אפוא המחלוקת: לפי דעת ר' אליעזר חדרו המכות רק לארבעת היסודות של החומר, ולכן היו "של ארבע מכות", ואילו רבי עקיבא מוסיף ואומר, שהן חדרו עד החומר ההיולי, ולכן היו "של חמש מכות".

מצרים פנימיים

חז"ל אומרים³: "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". תורת החסידות מסבירה, שהשם 'מצרים' הוא מלשון מיצר והגבלה, והוא מסמל את כל המגבלות שמפריעות ליהודי לעבוד את קונו כראוי. מורים לנו חז"ל, שתמיד צריך 'לצאת ממצרים' - להיחלץ מן ההגבלות וההפרעות הללו. אם-כן, עלינו למצוא את המחלוקת בין רבי אליעזר ובין רבי עקיבא גם בעבודת-ה' של כל יהודי.

כשם שהחומר מתחלק לארבעת היסודות, כך עבודת-ה' מתחלקת לארבעה רבדים⁴: א) הרובד המעשי - קיום התורה והמצוות בפועל; ב) החלק הרגשי - אהבת-ה' ויראת-ה'; ג) הצד השכלי - ההבנה בגדולת ה'; ד) הנקודה הפנימית, שממנה נובעת מסירות-הנפש למען הקב"ה.

עד עצם הנפש

אומר רבי אליעזר, שכדי להיחלץ מהמצרים והמגבלות, צריך להכות בכל הרבדים הללו: תחילה להילחם עם היצר המונע את קיום התורה והמצוות בפועל; אחר-כך להתגבר על רתיעות רגשיות של 'מה יאמרו הבריות'; אחר-כך להתעלות ממגבלות השכל ומהקרירות של ההיגיון; ולבסוף, ברמה הדקה והעדינה ביותר - לוודא שמסירות-הנפש נקייה מכל שמץ של הרגשת 'אני'.

בא רבי עקיבא ומוסיף, שיש דרגה חמישית שבה צריך 'להכות' - בעצם הנפש, בנקודה הפנימית והעמוקה ביותר של היהודי. צריך להגיע עד עצם הנפש, ולוודא שאין שם שום דבר אישי מלבד התמסרות מוחלטת לרצון-ה'.

חירות אמיתית

פירוש הדברים במילים פשוטות: לא די שיהודי לומד תורה ומקיים את מצוותיה; צריך גם לסלק את המצרים הפנימיים, את התחושות והמחשבות הזרות. צריך שהלב יהיה נקי מפניות צדדיות ויהיה מלא רק אהבת-ה' ויראת-ה'. כמו-כן המוח צריך להיות מלא בגדולת ה' ובהכרת מעלותיה של התורה ומצוותיה.

וגם בכך אין די: השכל קר מטבעו, והקרירות השכלית עלולה לפגוע בהתלהבות שצריכה להיות בעבודת-ה'. על-כן, צריך לפרוץ גם את מגבלות השכל ואף את הספיחים שעלולים לחדור לרבדים עמוקים יותר בנפש. כך מגיעים ל'יציאת מצרים' אמיתית ולחירות שלמה.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך טז, עמ' 87)

----------

1) הגדה של פסח. ממכילתא בשלח יד,לא. מדרש תהילים מזמור עח. ובשמות רבה (פרשה כג,ט) הובאה רק דעת רבי אליעזר.

2) כל בו בפירוש ההגדה בשם בעל המלמד. הובא גם בארחות חיים (פירוש ההגדה), אבודרהם (סדר ההגדה ופירושה), ועוד. וכן הוא בריטב"א להגדה של פסח (והובא בעקידה פרשת בשלח שער מ). רשב"ץ (מאמר חמץ. פירוש ההגדה). ועוד.

3) פסחים קטז,ב.

4) כנגד ד' אותיות שם הוי' (איגרת התשובה פרק ד, ובכמה מקומות).