חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:39 זריחה: 5:38 כ"ה באייר התשפ"ב, 26/5/22
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

לחם מן השמים

ה"מן" שהמטיר הקב"ה משמים והאכילו לבני ישראל במדבר סיני, משקף לא רק את חסדי הקב"ה אז, במדבר, אלא את השיטה שבאמצעותה הקב"ה מקיים אותנו, כאן ועכשיו.
מאמרים נוספים בפרשה
כוחו של יוסף
אומנות של יהודי
אין פשרות במלחמה בקרירות
ילדים הופכים ים לחומה
הקב"ה נמצא בפרטים הקטנים
לא לחפש מסירות-נפש
הים קיים את התנאי
העם שר עם משה
"הם הכירוהו תחילה"
להתמודד עם קרובים ורחוקים
שירה על ההתגלות
שירת מרים - שירה נבואית
שירת הנשים אז והיום
לחם מן השמים
לציית לרצון ה'
אין שתי רשויות
לחם אחיד
מי פוגם בשם ה'
ה'כשר' שבשונאים
לא לחלל ולא להוציא

הנני ממטיר לכם לחם מן השמים (שמות טז,ד)

בפרשת-השבוע מספרת התורה על המזון המיוחד שבו האכיל הקב"ה את בני-ישראל במדבר-סיני - המן. המזון הזה מכונה בתורה "לחם מן השמים"1, והיו בו כמה וכמה תכונות מופלאות: לא הייתה בו פסולת, האדם היה טועם בו כל טעם שרצה2, לכל אחד הגיעה בדיוק המנה הקצובה בעבורו וכו'.

המן לא היה רק פתרון לרעבונם של בני-ישראל במדבר. יש בו משמעות גם לדורות הבאים. הקב"ה ציווה להשאיר צנצנת אחת של מן למשמרת3, ואחד השימושים שנעשו בה היה בימי ירמיהו4: "כשהיה ירמיהו מוכיחם, למה אין אתם עוסקים בתורה, והם אומרים: נניח מלאכתנו ונעסוק בתורה? מהיכן נתפרנס? הוציא להם צנצנת המן, אמר להם... ראו, בזה נתפרנסו אבותיכם. הרבה שלוחים יש לו למקום להכין מזון ליראיו".

אשליית הטבע

במבט ראשון לא מובנת כלל התשובה שהשיב ירמיהו ליהודים ששאלוהו "מהיכן נתפרנס"; וכי מה בכך שבני-ישראל בהיותם במדבר-סיני אכלו מן, הרי עכשיו אין עוד מן שיורד מהשמים, והאדם צריך לחרוש ולזרוע כדי להוציא לחם מן הארץ?!

כאן אנו מגיעים לרעיון הגדול הטמון במן: המן משקף בעבורנו לא רק את חסדי הקב"ה אז, במדבר סיני, אלא את כל השיטה שבאמצעותה הקב"ה מקיים אותנו, כאן ועכשיו.

כשאנו חורשים וזורעים את האדמה כדי להצמיח ממנה לחם, נראים הדברים טבעיים לחלוטין. אין אנו רואים בזה שום נס ושום גורם על-טבעי, וההרגשה האפשרית היא, שאם צריך להודות למישהו - הרי זה לאדם שחרש וזרע ולאדמה שהצמיחה את היבול. גם שכיר שמקבל משכורת נוטה לחשוב, שהוא חי ומתפרנס על-ידי מעבידו.

ה'צינור' אינו עיקר

לאמיתו של דבר יש כאן אשליה גדולה. האדמה שמצמיחה לחם והמעביד שנותן את המשכורת, אינם אלא 'צינורות' שדרכם מעביר הקב"ה את השפע לאדם. הברכה האמיתית והפרנסה האמיתית מגיעים ממנו, אלא שהוא משתמש באמצעים טבעיים ודרכם הוא מעביר את הפרנסה.

יהודי שחושב במושגים האמיתיים יודע, שלא ייתכן לשים את הדגש על ה'צינור' ולהזניח את מקור השפע. יהודי כזה אמנם יעבוד לפרנסתו, כי צריך גם 'צינור', אבל לא יעלה על דעתו להפוך את העבודה לעיקר חייו, עד שהיא תמנע ממנו ללמוד תורה ולהתפלל ולקיים מצוות - שהרי בכך הוא משמיט מתחת רגליו את מקור פרנסתו, את ברכת ה'.

תחבולות אינן מועילות

יהודי זה גם מבין, שהתחבולות העסקיות המפוקפקות לא יביאו לו יותר רווח, ולטווח רחוק הן אף יגרמו נזק. הוא מאמין, שהקב"ה הקציב בעבורו את מידת פרנסתו, והוא רק צריך לעשות את ה'כלי' המתאים כדי לקבל זאת.

אלא שאנו זקוקים לאמונה כדי להגיע להכרה זו, משום שהקב"ה מעביר אלינו את ברכתו דרך הכלים הטבעיים, שמסתירים את התהליכים האמיתיים והפנימיים. בנקודה זו גדולה חשיבותו של המן - המן משקף בעבורנו בגלוי את העובדה, שהפרנסה מגיעה מהקב"ה, ושכל התחבולות של האדם לא ישנו מאומה - כי כל אחד יקבל בדיוק, לא פחות ולא יותר, את המנה הקצובה בעבורו.

וכך מחזק המן את האמונה בה' ואת הביטחון שהוא יספק לכל אחד ואחד את הדרוש לו בגשמיות וברוחניות.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך לא, עמ' 85)

----------

1) שמות טז,ד.

2) שמות רבה פרשה כה,ג.

3) שמות טז,לב-לד.

4) הובא בפירוש רש"י פסוק לב.



 

       
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)