חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 17:03 זריחה: 6:41 י"ז בשבט התשפ"ב, 19/1/22
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

להתמודד עם קרובים ורחוקים

בני-ישראל התפללו שהפחד שהפיל הקב"ה על האומות בקריעת ים-סוף יתקיים גם בעתיד, עד שבני-ישראל יעברו את הירדן וייכנסו לארץ-ישראל
מאמרים נוספים בפרשה
כוחו של יוסף
אומנות של יהודי
אין פשרות במלחמה בקרירות
ילדים הופכים ים לחומה
הקב"ה נמצא בפרטים הקטנים
לא לחפש מסירות-נפש
הים קיים את התנאי
העם שר עם משה
"הם הכירוהו תחילה"
להתמודד עם קרובים ורחוקים
שירה על ההתגלות
שירת מרים - שירה נבואית
שירת הנשים אז והיום
לחם מן השמים
לציית לרצון ה'
אין שתי רשויות
לחם אחיד
מי פוגם בשם ה'
ה'כשר' שבשונאים
לא לחלל ולא להוציא

תפל עליהם אימתה ופחד (שמות טו,טז)

לאחר שעברו בני-ישראל בתוך הים ביבשה, שרו שירה לה'. בתוך השירה מופיעים הפסוקים1: "אז נבהלו אלופי אדום, אלי מואב יאחזמו רעד, נמוגו כל יושבי כנען". ומיד אחר-כך: "תיפול עליהם אימתה ופחד".

לכאורה נראה שהפסוק "תיפול עליהם אימתה ופחד" מתאר את תחושת האימה והפחד שנפלה על האומות בשעת קריעת ים-סוף, אולם כשאנו מתבוננים בסדר הפסוקים, אי-אפשר לפרש כך.

כשהשירה מתארת את הפחד שנפל על האומות בשעת קריעת ים-סוף, היא נוקטת לשון עבר ("חיל אחז יושבי פלשת, אז נבהלו אלופי אדום"), ואילו כאן היא משתמשת בלשון עתיד ("תיפול עליהם אימתה ופחד"). מכאן שהכוונה כאן היא לאימה ופחד שייפלו על האומות בעתיד ולא לפחד שנפל עליהן בזמן קריעת ים-סוף.

תפילה לעתיד

אכן, בפסוק זה התפללו2 בני-ישראל, שהפחד שהפיל הקב"ה על האומות בקריעת ים-סוף, יתקיים גם בעתיד, עד שבני-ישראל יעברו את הירדן וייכנסו לארץ-ישראל.

דבר זה מסביר את לשון רש"י בפירושו: "אימתה - על הרחוקים, ופחד - על הקרובים". בראש ובראשונה מבקשים בני-ישראל שייפול פחד "על הרחוקים", אלה אדום ומואב, ולאחר מכן "על הקרובים", יושבי כנען, שעמם יצטרכו להילחם כדי לכבוש את הארץ.

מלחמת היצר

סדר זה מתקיים גם במלחמת היצר התמידית שבנפש האדם. בכלל, מלחמות ישראל עם האומות רומזות למלחמת היצר, וכשם שהמלחמה עם האומות מתחלקת ל'רחוקים' ול'קרובים', כך מתקיימת חלוקה זו גם בנפש האדם, במלחמה הקבועה מול יצר הרע.

ה'רחוקים' - אלה יצרים ותאוות שיהודי, מעצם טבעו, רחוק מהם. רק אם שקע בריבוי תאוות קלות יותר, הוא עלול ליפול ברשתם ולהיגרר אחריהם.

'קרובים' - אלה המידות הרעות והתאוות המצויות, שיש אפשרות קרובה יותר שהאדם ייכשל בהן. עיקר מלחמת היצר היא אפוא להתגבר על ה'קרובים'.

עזרה מלמעלה

כדי להצליח במלחמה זו זקוקים לסיוע מלמעלה, כפי שנאמר3 "אלמלא הקב"ה עוזרו - אין יכול לו" (ליצר-הרע). וזה מה שנאמר "תיפול עליהם אימתה ופחד" - הקב"ה מפיל אימה ופחד על יצר הרע, שלא יוכל להתגבר ולשלוט על היהודי.

הסדר בזה הוא, שבתחילה נופלת אימה 'על הרחוקים': בראש ובראשונה עוזר הקב"ה לאדם שלא ייגרר אחרי התאוות הרחוקות ממנו. לאחר מכן הוא עוזר לו עוד יותר, 'על הקרובים' - נופל פחד על יצר הרע, שלא יוכל להתגבר על האדם גם בתאוות הקרובות אליו, ועד שהקב"ה נותן לאדם כוח לכבוש לגמרי את יצרו הרע, ועוד יותר - להפכו לטוב, כמאמר חז"ל4: "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך - בשני יצריך", שגם יצר הרע יגיע לידי אהבת ה'.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך לו, עמ' 65)

 

----------

1) שמות טו,טו-טז.

2) כן הוא בחזקוני כאן. ועוד.

3) סוכה נב,ב. קידושין ל,ב.

4) משנה ברכות ריש פרק ט. ספרי ואתחנן על הפסוק (דברים ו,ה).



 

       
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)