מאמרים נוספים בפרשה
	כוחו של יוסף
	אומנות של יהודי
	אין פשרות במלחמה בקרירות
	ילדים הופכים ים לחומה
	הקב"ה נמצא בפרטים הקטנים
	לא לחפש מסירות-נפש
	הים קיים את התנאי
	העם שר עם משה
	"הם הכירוהו תחילה"
	להתמודד עם קרובים ורחוקים
	שירה על ההתגלות
	שירת מרים - שירה נבואית
	שירת הנשים אז והיום
	לחם מן השמים
	לציית לרצון ה'
	אין שתי רשויות
	לחם אחיד
	מי פוגם בשם ה'
	ה'כשר' שבשונאים
	לא לחלל ולא להוציא

והמים להם חומה מימינם ומשמאלם (שמות יד,כב)

פרשתנו מתארת את נס קריעת ים-סוף. הנס קרה לאחר שבני-ישראל נדחקו למצוקה, כאשר הים לפניהם והמצרים רודפים אחריהם. ואז קרה הנס הגדול: הים נבקע לפניהם, והמים ניצבו כמו "חומה מימינם ומשמאלם".¹ המכשול עצמו, הים, נהפך לחומה שהגנה על עם-ישראל.

בזכות מה זכו בני-ישראל לנס כזה? - בזכות הילדים. חז"ל מספרים² על הילדים שהיו ביציאת מצרים, ש"הם הכירוהו (את ה') תחילה". אמנם היו שם משה ויהושע וכל גדולי וזקני ישראל, אבל מי שהכיר ראשון את הקב"ה היו דווקא הילדים. אותם ילדים, שנולדו וגדלו בתוך שעבוד מצרים, אבל זכו לחינוך המתאים - הם שהכירו ראשונים את הקב"ה, והורו באצבע: "זה א-לי ואנווהו"³!

נולדו בגלות

הילדים הללו גדלו בתוך גלות מצרים, חשו היטב את היותם "המעט מכל העמים"⁴, הרגישו שאורחות החיים המצריים נוגדים את אורח-החיים היהודי; ואף-על-פי-כן דבקו ביהדותם והיו גאים בה. בכוח החינוך הזה לא היססו לעזוב את 'סיר הבשר' ולצאת למדבר הגדול והנורא, אפילו בלי צידה מספקת, מתוך ביטחון מוחלט בקב"ה. לכן זכו להכיר ראשונים את הקב"ה ולהיות אלה שבזכותם נבקע הים.

כאשר יש ילדים כאלה, אין סיבה להיבהל מכך ש"מצרים נוסע אחריהם"⁵ ומהעובדה שבני-ישראל מוקפים מכל עבריהם על-ידי הים והמדבר. עם ילדים כאלה אפשר ללכת בתוך הים, עד שהים עצמו נקרע לפניהם.

המכשול מגן

בקריעת ים-סוף קרה דבר מיוחד: לא זו בלבד שהמכשול (הים) הוסר, אלא שהוא עצמו נעשה חומת-מגן על עם-ישראל - "והמים להם חומה מימינם ומשמאלם". זו הדרגה העליונה ביותר של ביטול ההפרעות, ואף דבר זה בא בזכות הילדים. כאשר מחנכים ילדים לכך שהם יקראו ראשונים "זה א-לי ואנווהו", נעשות ההפרעות עצמן חומה שמגינה על ישראל.

כאשר ילד יהודי יודע שהמציאות היחידה היא המציאות של הקדושה והוא מרגיש בפשטות ובטבעיות ששום דבר אינו יכול להפריע לו למילוי רצון-ה', הוא זוכה שכל ההפרעות אכן נופלות ונעלמות, ועוד יותר מזה - שהן עצמן מסייעות לו בעבודת-ה'.

נס תמידי

לא רק ביציאת מצרים נזקק העם היהודי לנס על-טבעי כזה. בכל דור ודור אנו זקוקים לניסים. עם-ישראל דומה תמיד לכבשה אחת בין שבעים זאבים, וכל בסיס קיומו הוא בעצם על-טבעי, מין נס מתמשך, כמו קריעת ים-סוף.

כדי לזכות תמיד לנס זה, שיבטיח את הקיום היהודי, צריך לחנך ילדים ללימוד התורה שבכתב והתורה שבעל-פה וגם לשמירת מנהגי ישראל הקדושים; ואז נזכה לראותם קוראים מאליהם "זה א-לי ואנווהו" עוד לפני הוריהם וסביהם!

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך ב, עמ' 523)

----------

1) שמות יד,כב; יד,כט.

2) סוטה יא,ב.

3) שמות טו,ב.

4) דברים ז,ז.

5) שמות יד,י.