מאמרים נוספים בפרשה
	תמיד אפשר לחזור
	אור לישראל גם בגלות
	בני-ישראל כצבאות ה'
	כיבוש הזמן
	המצווה הראשונה - לחולל חידוש
	שתי מצוות לפני החירות
	המבחן החשוב שלפני הגאולה
	תהליך הלידה של עם-ישראל
	כל בית יהודי - משכן ומקדש
	אין יהודי רחוק מדי
	פתח קטן שעושה את כל ההבדל
	לשחוט גשמיות ולאכול מסירות-נפש
	אות זיהוי על פתח הבית
	מה קרה בחצות הלילה?
	שכר עבודה במצרים
	הכוח לגאולה
	חג החירות ופדיון הבן
	דור המחר
	ארבעה שלבים ביציאה ממצרים
	נקודת-זמן שרק הקב"ה יודע
	להגיע לחירות אמיתית
	כך מתכוננים לצאת ממצרים

ולכל בני-ישראל היה אור במושבותם (שמות י,כג)

המכה התשיעית שניחתה על מצרים הייתה מכת חושך. כך התורה מתארת את המכה¹: "ויהי חושך אפלה בכל ארץ מצרים שלושת ימים. לא ראו איש את אחיו ולא קמו איש מתחתיו שלושת ימים, ולכל בני-ישראל היה אור במושבותם".

המדרש² מסביר, שהיו כאן שני ניסים השזורים זה בזה: חושך על-טבעי, שהצמיד את המצרים למקומם במשך שלושה ימים, ואור ניסי לעם-ישראל.

האור שהאיר לעם-ישראל לא היה אור רגיל, אלא אור שאפשר להם להיכנס לבתיהם של המצרים ולראות את כל האוצרות שהטמינו שם. ואז, כשהגיע זמן היציאה ממצרים, והיהודים ביקשו מהמצרים שישאילום את כלי הכסף והזהב שלהם³, לא היו המצרים יכולים לסרב, כי היהודים ידעו בדיוק היכן טמונים אותם כלים.

נס מיוחד

הנס השני הזה בא כדי לאפשר את קיום ההבטחה של הקב"ה לאברהם אבינו, כשבישר לו על גלות מצרים⁴: "ואחרי-כן ייצאו ברכוש גדול". לכן ציווה הקב"ה את משה רבנו, שבני-ישראל ישאלו משכניהם המצרים "כלי כסף וכלי זהב ושמלות".

האור הניסי שהאיר לבני-ישראל בעת מכת החושך, בא למנוע מהמצרים להסתיר את רכושם בבתיהם. בזכות האור הזה יכלו בני-ישראל לקחת מהמצרים את כל אוצרותיהם ולרוקן את מצרים, כציווי ה'⁵: "וניצלתם את מצרים", וכפירוש רש"י, שירוקנו אותה מכל הכסף והזהב שבה.

גאולת הניצוצות

מוסבר בספרי החסידות⁶, שהרכוש הגשמי הגדול שהוציאו בני-ישראל ממצרים היה ביטוי לרכוש רוחני גדול שנשאו עמם - ניצוצות קדושה עליונים מאוד, שהיו שקועים בתוך טומאת מצרים, ועל-ידי גלות מצרים הצליחו בני-ישראל לגאול אותם ולהחזירם למקורם האלוקי.

רואים אנו אפוא, שהקב"ה מסייע באופן ניסי לעבודה זו של גאולת ניצוצות הקדושה, עד שהוא מחולל נס מיוחד ש"לכל בני-ישראל היה אור במושבותם". הקב"ה נותן ליהודי אור מיוחד, שמאפשר לו לחדור אל עמקי ה'מחבואות' של מצרים, ולהוציא משם את ה'רכוש' שצריך להיגאל.

אור לנו

אף אנו, בגלותנו זו, עוסקים בגאולתם של ניצוצות הקדושה הפזורים בעולם. כשיהודי עוסק בענייני העולם לשם-שמים, תוך ניצולם לעבודת-ה', הוא מעלה אותם לקדושתם ולמקורם.

רומזת לנו התורה, שגם כשיהודי עדיין שרוי בגלות, ב'ארץ מצרים', עוד בטרם באה הגאולה, כבר מחולל הקב"ה ניסים מיוחדים שמסייעים לו בעבודתו. גם כש"החושך יכסה ארץ וערפל לאומים"⁷, כדברי הנביא, הרי "עלייך יזרח ה'". זהו אותו "אור במושבותם", שמאפשר לכל יהודי להכין את עצמו, מתוך שמחה וטוב-לבב, לקבל את פני משיח-צדקנו בקרוב ממש.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך לא, עמ' 46)

----------

1) שמות י,כב-כג.

2) שמות רבה פרשה יד,ג. תנחומא פרשתנו ג. וראה גם תנחומא וארא יד בסופו. הובא בקיצור בפירוש רש"י פרשתנו שם, כב.

3) ראה פרשתנו יב,לה (ובפירוש רש"י).

4) לך-לך טו,יד.

5) שמות ג,כב.

6) תורה אור פרשתנו ס,ג (וראה גם לקוטי תורה להאריז"ל ריש פרשת תצא).

7) ישעיה ס,ב.