מאמרים נוספים בפרשה
	הסוף שזור בהתחלה
	לעלות למעלה באמצע החלום
	בשביל טוב אמיתי צריך לעבוד
	עשרים ושתיים שנות סוד
	לדעת מתי להתבטל
	הגאולה צומחת מהגלות
	הכוח להשפיע
	התורה כמקור כל החכמות
	לא לברוח מהתפקיד
	צריך לעשות ולהתפלל
	הכנסת אורחים של יוסף
	שמירת השבת של יוסף
	הרחמים מועילים
	היהודי וענייני החולין
	חנוכה: הטבע והנס משמשים בו-בזמן
	חנוכה: מסירות-נפש בלי שאלות

למה תתראו (בראשית מב,א)

כאשר פקד הרעב את כל הארצות, ירדו כל העמים לשבור בר במצרים. אולם בני-יעקב לא מיהרו לרדת לשבור אוכל, מכיוון שבאותה שעה עדיין היה ברשותם מזון. אמר להם יעקב אביהם¹: "למה תתראו?". מפרש רש"י, בשם חז"ל²: "למה תראו עצמכם בפני בני-ישמעאל ובני-עשיו כאילו אתם שבעים?".

דברים אלה מעוררים שאלה: התורה מפרטת את אזור מגוריהם של בני-ישמעאל ובני-עשיו: בני-ישמעאל - "מחווילה עד שור אשר על-פני מצרים"³, ובני-עשיו - "בארץ שעיר".⁴ אם-כן, מדוע חשש יעקב מקנאתם של בני-ישמעאל ובני-עשיו, שלא חיו בסביבה כלל, ולא חשש מקנאת בני-כנען⁵, שחיו בשכנות לבני-יעקב?

ביטחון בה'

עלינו להבין גם את הסיבה שבני-יעקב לא ירדו למצרים כדי לשבור אוכל. נכון ש"באותה שעה עדיין היה להם תבואה", אבל בשנות רעב אין מחכים עד שהמזון יכלה לגמרי, אלא דואגים להצטייד במאגרי מזון מבעוד מועד.

התשובה היא, שבני-יעקב התייחסו לעניין בראייה של אנשים מאמינים. הם ידעו, שיצחק סבם זכה לברכת ה', עד שמצא "מאה שערים"⁶ דווקא בשנת רעב. אף הם בטחו בקב"ה שימציא להם את מזונם, ולו על-ידי ברכה שלמעלה מדרך-הטבע, מבלי שיצטרכו לרדת למצרים. על כך אמר להם יעקב: אתם עלולים לעורר את קטרוגם של בני-ישמעאל ובני-עשיו.

חשש מקטרוג

חששו של יעקב לא היה מסתם קנאה של העמים השכנים, שכן המזון שנשאר ברשותו היה מועט ולא היה בו לעורר קנאה. דאגתו הייתה במישור הרוחני - בני-ישמעאל ובני-עשיו, יוצאי חלציהם של אברהם ויצחק, עלולים לקטרג: כיצד יושבים בני-יעקב שאננים בשעת רעב, בשעה שאבותיהם, אברהם ויצחק, נצטוו במצבים דומים לנדוד למצרים או לגרר?

טענה כזאת, חשש יעקב, עלולה לעורר קטרוג למעלה, ולגרום לכך, שאכן ייאלצו גם בני-יעקב להיטלטל כאבותיהם למצרים מפני הרעב. לכן הורה להם לרדת למצרים, כדי למנוע אפשרות של קטרוג מעין זה.

מזון כחכמה

בדבר הזה מסתתר גם רמז עמוק יותר. מזון רומז⁷ לחכמה, המתאחדת עם מוח האדם כמו המזון המתאחד עם הגוף. מצרים, מקור המזון, הייתה אז גם מקור החכמה⁸ העולמית. סירובם של בני-יעקב להיזקק ל'מזון' של מצרים, ביטא את ההכרה, שיהודים אינם זקוקים לחכמת העולם, שכן בתורת ישראל נמצאות כל החכמות.

נכון שאנו מוצאים גם בתורה עצמה הסתמכות על חכמת האומות בנושאי אסטרונומיה, רפואה וכדומה, אולם זו תוצאה של חושך הגלות. בזמן הגאולה אכן לא יהיה צורך בחכמת האומות, שכן אז תימלא⁹ הארץ "דעה את ה' כמים לים מכסים".

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר 'שלחן שבת', מעובד על-פי לקוטי-שיחות כרך ל, עמ' 190)

----------

1) פרשתנו מב,א.

2) תענית י,ב.

3) בראשית כה,יח.

4) בראשית לו,ח. וראה ריש פרשת וישלח. שם לג,טז.

5) על דרך הכתוב לעיל (וישלח לד,ל) "להבאישני ביושב הארץ גו'".

6) בראשית כו,יב.

7) תניא פרק ה.

8) זוהר חלק א (מדרש הנעלם) קכה, סוף עמ' א - הובא בלקוטי תורה סוף פרשת צו. וראה מלכים-א ה,י.

9) לשון הפסוק ישעיה יא,ט. הובא ברמב"ם בסיום (הלכות מלכים) ספרו משנה תורה.