מאמרים נוספים בפרשה
	נחת-רוח בתוך המבול
	כשהחושך עצמו מאיר
	מבול הדאגות כמקווה טהרה
	לראות את הטוב שבזולת
	לראות את הטוב שבזולת
	לא להרים ידיים
	נח, אברהם, משה ודוד
	היכנס ל'תיבה' ותינצל
	טהרה מלמטה וטהרה מלמעלה
	גילוי החכמות - בשביל מה?
	המים משבחים את ה'
	נח מול אברהם
	ניצולי המבול של דורנו
	מבול חיובי
	הברית עם האדם
	דורות שאינם זקוקים ל"אות הברית"
	לא לראות את הרע שבזולת
	לקבל את שכר כולם
	ההגנה מפני 'מבול' הטרדות
	פרשת נח כמבוא למרחשוון
	מהיכן השיגה היונה עלה של זית?

ולא יהיה עוד המים למבול לשחת כל בשר (בראשית ט,טו)

שתי הפרשיות הראשונות של התורה, בראשית ונח, קשורות קשר מהותי זו עם זו, כי שתיהן עוסקות בבריאת העולם ובקיומו. פרשת בראשית מתארת את בריאת העולם, ובפרשת נח נשבע הקב"ה לקיים את העולם תמיד ולא להביא עוד מבול על הארץ.

שתי הפרשיות הללו מייצגות שתי שלמויות שקיימות בבריאה. פרשת בראשית מייצגת את שלמות הבריאה כפי שנבראה על-ידי הקב"ה. הפרשה מספרת על בריאת העולם ועל השלמת בריאתו. לעומתה, בפרשת נח אנו קוראים על השלמות שמושגת דווקא על-ידי האדם - עבודת התשובה של האדם הביאה שלמות חדשה, שבה כרת הקב"ה ברית עם האדם להבטיח את קיומו התמידי של העולם.

שתי שלמויות

מבחינת שלמות העולם כפי שנברא על-ידי הקב"ה, אין מקום לסטייה מרצון ה'. לכן, כשבני-האדם אינם ממלאים את רצונו - הם מאבדים את זכות קיומם. וכך נאמר בסוף פרשת בראשית¹: "וירא ה' כי רבה רעת האדם... ויאמר ה' אמחה את האדם".

לעומת זאת, פרשת נח מבטאת את הכוח שניתן לעולם להגיע מצד עצמו לשלמות הראויה. לכן, גם כשהעולם השחית את דרכו, ניתן לו הכוח להתברר ולהזדכך על-ידי התשובה. ואכן, עבודת התשובה של האדם הביאה שלמות עליונה יותר, של אות הקשת בענן, שנועדה להזכיר את כריתת הברית עם נח. ברית זו מבטאת את הנחת המיוחדת שנגרמת למעלה על-ידי הבירור והזיכוך שעושה האדם בבריאה.

גילוי האין-סוף

דבר זה בא לידי ביטוי גם כשמתבוננים בשמות שבהם נקרא הקב"ה במלאכת הבריאה ובנוגע לנח: הבריאה נעשתה על-ידי שם 'אלוקים' ("בראשית² ברא אלוקים", וכך מוזכר שם זה שלושים ושתיים פעמים במלאכת הבריאה³), ואילו לגבי נח מצויין שם הוי'ה דווקא⁴: "ונח מצא חן בעיני הוי'ה".

שם 'אלוקים' - בגימטרייה 'הטבע' - מציין קדושה אלוקית מוגבלת. ואילו שם הוי'ה מציין את האור האלוקי הבלתי-מוגבל. אם-כן, בריאת העולם מצד עצמה מגלה בעולם רק את הקדושה המוגבלת של שם אלוקים, ואילו על-ידי עבודת האדם - שמייצגה הוא נח - מתגלה בעולם שם הוי'ה - האור האלוקי האין-סופי.

קידוש החולין

הבדל זה מתבטא גם בתאריכים שבהם אנו קוראים את פרשיות בראשית ונח. את בראשית קוראים בחודש תשרי - חודש החגים - ולפחות מקצת ימי השבוע של פרשת בראשית הם ימי חג. לעומתה, פרשת נח נקראת בחודש מרחשוון, וכל ימי השבוע הם כבר ימי חולין רגילים.

פרשת נח מבטאת אפוא את השלמות שנוצרת בעולם דווקא על-ידי עבודת האדם ועל-ידי העלאת החולין לקדושה. על-ידי עבודה זו מגלים את פנימיות הכוונה שבבריאה ומביאים את הגאולה האמיתית והשלמה.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי ספר השיחות תשנ"ב כרך א, עמ' 58)

--------------

1) בראשית ו,ה-ז.

2) בראשית א,א.

3) ראה זוהר חלק ג רטז, סוף עמ' ב. ועוד.

4) בראשית ו,ח.