מאמרים נוספים בפרשה
	החיים שאחרי החיים
	יופי גשמי ושלמות רוחנית
	בעלות כללית ובעלות פרטית
	חיי שרה כחיי האדם
	אין מתנות חינם
	מיד הדיוט ליד מלך
	פעל בעולם ואל תשכח את עצמך
	ההכשרה - חלק מהעבודה
	שבועה בחיים הרוחניים
	הכוח לקדש חפצים גשמיים
	שיחה שהיא למעלה מתורה
	השליחות הראשונה והאחרונה
	אלוקי השמים ואלוקי הארץ
	מבקשים ומיד נענים
	להוציא את השושנה מבין החוחים
	יחי המלך לעולם
	שלושה ניסים
	מלך בעצם מהותו
	כשפועלים כראוי מובטחת ההצלחה
	יש הבדלים והכול שווה
	כוח השפעתו של אברהם

ואבוא היום אל העין (בראשית כד,כב)

ה'שידוך' הראשון המפורט בתורה מופיע בפרשתנו - נישואי יצחק ורבקה. אליעזר, עבד אברהם, נשלח לארם-נהריים ומוצא שם את רבקה. כשהוא מספר לבתואל וללבן על שליחותו, הוא אומר¹: "ואבוא היום", ומפרש רש"י²: "היום יצאתי והיום באתי, מכאן שקפצה לו הדרך".

ידוע, שהקב"ה אינו עושה ניסים לבטלה. לא ברור אפוא, לשם-מה היה כאן צורך בקפיצת הדרך? ועוד, לשם איזו מטרה ראה אליעזר לספר זאת לבתואל וללבן?

לא רוצים לשחרר

על רבקה נאמר (על-פי המדרש³) הפסוק⁴: "כשושנה בין החוחים". היא הייתה ה'שושנה', טהורה וצדקת, שהייתה מוקפת 'חוחים' - שני הרשעים, בתואל ולבן. אין זה פשוט כל-כך לחלץ את השושנה מבין החוחים. הרי בזכותה מטפחים את השטח, וכך נהנים גם החוחים משפע של מים ודשן. לכן יש צורך במאמץ מיוחד כדי להוציאה משם.

בדרך זו מסביר הזוהר⁵ את להיטותם של כוחות הסטרא-אחרא ללכוד ברשתם נשמות גבוהות וטהורות. הם יודעים, שבזכות אחיזה זו בקדושה, מובטח גם קיומו של הרע, ולכן אינם מרפים בנקל מהנשמות הללו. כך גם בתואל ולבן ידעו וחשו, שרבקה היא מקור הברכה של הבית, ולא היו מאפשרים לה לעזבם.

אי-אפשר לעכב

כל עוד הייתה רבקה קטנה ונתונה ברשות משפחתה, לא היה אפשר להוציאה משם. אך ביום שמלאו לה שלוש שנים, כאשר על-פי ההלכה נעשתה ראויה לנישואין, נוצרה אפשרות לחלצה מהטומאה ולקשרה בעולם הקדושה, שאליו היא שייכת. אברהם חש בזאת, ובו-ביום שלח את אליעזר לגאלה. לשם כך נעשה לו נס קפיצת הדרך, כדי שרבקה לא תשהה אפילו רגע מיותר אחד במחיצת הרשעים.

אליעזר בא אפוא לבית בתואל ולבן, מתוך מגמה להוכיח להם כי ה' עמו, וכי אין בידם שום אפשרות למנוע את הוצאתה של רבקה מרשותם. הוא ידע, שהם ינסו לפחות להשהות את הוצאתה של רבקה (כפי שאכן דרשו אחר-כך⁶: "תשב הנערה איתנו ימים או עשור"). לכן אמר מיד: "ואבוא היום"! כאומר: אי-אפשר לעכב זאת אף לא רגע אחד, ולשם כך קרה לי הנס של "היום יצאתי והיום באתי".

הגאולה תבוא מיד

על סיפורי האבות נאמר⁷: "מעשה אבות סימן לבנים". משליחותו של אליעזר אנו לומדים דבר נפלא: כאשר מגיע זמן הגאולה, אין היא מתעכבת אפילו רגע אחד. אם צריך - קורה נס של 'קפיצת הדרך', כדי שהגאולה תבוא בעיתה ובזמנה.

לכן אסור להתייאש נוכח חשכת הגלות ואריכותה. כשם שבגאולת מצרים יצאו בני-ישראל "בעצם היום הזה"⁸ והקב"ה לא עיכבם אפילו כהרף עין, כך "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות"⁹ - הואיל ונסתיימה עבודת בני-ישראל בגלות, תבוא הגאולה תיכף ומיד ממש.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך א, עמ' 34)

----------

1) פרשתנו כד,מב.

2) רש"י על הפסוק. בראשית רבה נט,יא.

3) שיר-השירים רבה פרשה ב,ב (א).

4) שיר-השירים ב,ב.

5) זוהר חלק ב, כ,ב.

6) פרשתנו כד,נה.

7) רמב"ן בראשית יב,ו: "אמרו כל מה שאירע לאבות סימן לבנים".

8) שמות יב,נא ובמכילתא שם.

9) מיכה ז,טו.