ויקרא שם העיר כשם בנו חנוך (בראשית ד,יז)
פרשת בראשית עוסקת בתקופה המשתרעת על-פני יותר מאלף שנה. מובן אפוא שהפרשה אינה מספרת על כל האירועים שאירעו בפרק-זמן זה אלא על החשובים שבהם בלבד, הנוגעים להמשך קיום האדם בדורות הבאים.
הפרשה מספרת על שני אנשים ששמם היה חנוך. האחד - בנו של קין, והתורה מספרת שלאחר לידתו בנה קין עיר, "ויקרא שם העיר כשם בנו חנוך".1 השני - מצאצאי שת2, ועליו מספרת התורה3: "ויתהלך חנוך את האלוקים ואיננו, כי לקח אותו אלוקים".
אבות ובנים
העובדה שהתורה מספרת מה עלה בגורלו של חנוך השני מובנת, שכן זה חלק מסיפור תולדותיהם של הדורות; אולם לשם-מה מספרת התורה שקין בנה עיר וקרא לה על שם בנו חנוך? איזו משמעות יש לעובדה זו לעניין המשך תולדות המין האנושי?
ההסבר נעוץ בכך, שאצל שני האנשים הללו בא לידי ביטוי תוכן מנוגד לזה של אבותיהם. קין הרג את אחיו, הבל, ופגע ביישוב העולם, ואילו על שם בנו נבנתה עיר, דבר המסמל את בניינו וביסוסו של העולם. לעומת זאת, חנוך השני היה צדיק לעצמו והתנזר מיישוב העולם, ולכן לקחו אלוקים קודם זמנו.4
שלמות התשובה
בניין העיר על שם חנוך בן-קין מבטא את שלמות תשובתו של קין. תשובה שלמה אין פירושה רק אמירת וידוי והכרה בחומרת החטא5, ואף לא די בנשיאת העונש, אלא החוטא נדרש לעשות פעולה מעשית, שמבטאת את ההפך מעניינו של החטא.
וכך גם קין, שחטא בהרס העולם ובאיבוד נפש, תשובתו הייתה על-ידי הולדת נפש חדשה - חנוך, ובבניין עיר על שמו. בכך לימד קין דרך תשובה לכל הדורות הבאים, וכפי שאומר המדרש, שאדם הראשון למד מקין את "כוחה של תשובה". לכן רואה התורה לנכון לציין את עובדת בניית העיר וקריאתה על שם חנוך, שכן בכך באה לידי ביטוי שלמות תשובתו של קין על הריגת אחיו הבל.
לא להתנתק
סיפורו של חנוך השני מלמדנו הוראה הפוכה - שאין אדם רשאי להיות צדיק המתנתק מהעולם. אמנם הוא עצמו צדיק, אך מכיוון שעבודתו היא מתוך התנתקות מהעולם ולא מתוך השפעה עליו, אין זו הדרך הישרה6, עד שסופו הוא שהקב"ה לוקח אותו קודם זמנו.
וכך מלמדים אותנו שני האנשים שנקראו חנוך את הצורך באיזון הדרוש בין שני ערכים. מצד אחד - דבקות בקב"ה והתעלות מענייני העולם, ומצד שני - בניין העולם ויישובו. עבודתו של יהודי צריכה להיות כלולה משני הקווים הללו ואל לו לנטות לקצה אחד בלבד. את השילוב הזה, בין התעלות רוחנית עצמית לבין ירידה לצורך בניין העולם, מסמלים שני האנשים שנקראו חנוך, וזאת הנחילו כהוראת-דרך לכל הדורות הבאים.
(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך לה, עמ' 7)
---------
1) פרשתנו ד,יז.
2) שם ה,יח ואילך.
3) שם ה,כד.
4) פירוש רש"י ומדרשים על הפסוק.
5) ראה ראב"ע ורמב"ן כאן. אברבנאל כאן. ועוד (והוא לא כפירוש רש"י - ראה באריכות במפרשי רש"י).
6) ראה ספר המאמרים תש"ט עמ' 184.
|