ויברא אלוקים את התנינים הגדולים (בראשית א,כא)
ביום החמישי של הבריאה אמר הקב"ה1: "ישרצו המים שרץ נפש חיה", ובכך נבראו כל יצורי המים. לאחר מכן נאמר2: "ויברא אלוקים את התנינים הגדולים".
מי הם אותם "תנינים גדולים"? רש"י מביא את דברי המדרש3, שהכוונה לסוג מסויים של לווייתן ענק, "שבראם זכר ונקבה והרג את הנקבה ומלחה לצדיקים לעתיד לבוא4, שאם יפרו וירבו, לא יתקיים העולם בפניהם".5
נשאלת כאן השאלה, אם העולם אינו יכול לעמוד בפני הלווייתנים הללו, לשם מה בראם הקב"ה מלכתחילה זכר ונקבה? הלוא הקב"ה היה יכול לברוא רק זכר, ואז לא היה צורך להרוג את הנקבה?!
אלא יש כאן הוראה, שכל נברא צריך שיהיה לו בן-זוג, ואחר-כך צריך למצוא את הדרך להתאים את הברואים השונים לצורכי העולם.
צדיקים גדולים
תורת החסידות6 מסבירה את עניינו הרוחני של הלווייתן, שכידוע, הלווייתן הוא גם-כן בחינת מתן שכר לצדיקים לעתיד לבוא.
מוסבר, שלווייתן רומז לדרגה גבוהה ביותר בעבודת ה'. המילה 'לווייתן' היא מלשון "הפעם יילווה אישי אלי"7, מלשון דבקות והתחברות. לווייתן רומז אפוא לצדיקים הגדולים, העומדים בדבקות ובהתחברות מתמדת עם הקב"ה.
על כך באה ההוראה, שגם צדיק גדול כזה, השרוי בהתחברות מתמדת עם הקב"ה, צריך שיהיה לו בן-זוג, חבר, שיסייע לו בעבודתו.
שלא ילמדו אחרים
אפשר לשאול כאן: מילא יהודי פשוט, אשר נדרש להילחם ביצרו הרע, נזקק לבן-זוג ולחבר, שיעזור לו במלחמת היצר; אבל מי שכבר הגיע לדרגת 'לווייתן' וכבר אין לו מלחמה עם יצר הרע, מדוע לא יוכל להיות לבדו?
על כך ניתנה תשובה בסיפור בריאת האדם. הקב"ה אומר: "לא טוב היות האדם לבדו".8 לא נאמר כאן שלא טוב לאדם להיות לבדו, אלא שעצם המציאות של "אדם לבדו" היא דבר "לא טוב". שכן הדבר עלול לגרום מכשול לאחרים, שיאמרו "שתי רשויות הן, הקב"ה יחיד בעליונים ואין לו זוג, וזה יחיד בתחתונים ואין לו זוג".9 וכך גם הצדיק הזה, אם לא יהיה לו בן-זוג, ילמדו ממנו אנשים אחרים שאפשר להיות "לבדו".
לעתיד לבוא
אבל צריך להבטיח גם דבר נוסף: הצדיק הזה עשוי למצוא לו בן-זוג כמותו ויחדיו יעסקו בעבודת-ה', במנותק לגמרי מהעולם וממצבו. על כך אומר הקב"ה: "לא יתקיים העולם בפניהם". מטרת הבריאה היא, שהעולם יהיה כשמו - מצד אחד עולם מלשון 'העלם והסתר'10 - ובתוך ההעלם וההסתר יגלו יהודים את הקדושה האלוקית.
אמנם יגיע זמן שהעולם כולו יוכל להגיע לדבקות בדרגת 'לווייתן', אבל זה יהיה רק לעתיד לבוא. דבר זה נרמז בכך שהקב"ה "מלח את הנקבה לצדיקים לעתיד לבוא" - אז, בזמן הגאולה, תימלא הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים11, והכול יכירו ויידעו שהמציאות האחת והיחידה היא המציאות האלוקית.
(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך ה, עמ' 16)
-----------
1) פרשתנו א,כ.
2) שם כא.
3) בראשית רבה פרשה ז,ד. זוהר חלק א לד ריש עמוד ב; חלק ב לד ריש עמוד ב. תרגום יונתן בן-עוזיאל על הפסוק.
4) בבא-בתרא עד,ב (אבל לא על הפסוק תנינים). זוהר חלק ב שם.
5) בבא-בתרא שם.
6) לקוטי-תורה שמיני יח,ב. וראה גם תורה-אור כג,ב.
7) לשון הכתוב ויצא כט,לד.
8) פרשתנו ב,יח.
9) רש"י שם.
10) לקוטי-תורה שלח לז,ד. ד"ה על ג' דברים ה'ש"ת בתחילתו. ובכמה מקומות.
11) לשון הכתוב ישעיה יא,ט.
|
זמנים נוספים
שקיעה: 18:49
זריחה: 6:24
