מאמרים נוספים בפרשה
	לצאת לחיים בגישה נכונה
	לפרוע את החוב
	טענת האומות ותשובת התורה
	לחבר את התורה עם הארץ
	האור - מטרת הבריאה
	האור שנגנז לעתיד לבוא
	לא להתנתק מהעולם
	מטרת הירידה - עלייה גדולה יותר
	לא לזלזל ברגע קטן
	בדברים החשובים - רבים הקשיים
	האם הדגים זקוקים לשמות
	כוחה ומעלתה של האישה
	מידה כנגד מידה
	לבנות את העולם
	כוחות מיוחדים לתקופת החורף
	לצאת לחיים בגישה נכונה
	הרובד הפנימי שמאחורי התורה
	ברכת 'שהחיינו' על אור חדש בתורה
	לעבור את החורף באחדות
	איך בוחרים את המשובח לקרבן
	לאדם ניתן הכוח לחבר

בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ (בראשית א,א)

התורה, שנועדה בעיקרה להורות את מצוות ה' לעם-ישראל, נפתחת דווקא בסיפור הבריאה ולא במצווה הראשונה. רש"י עומד על כך מיד בתחילת פירושו לתורה¹, ומביא את ביאורו של ר' יצחק:

"מה טעם פתח בבראשית? משום 'כוח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים'. שאם יאמרו אומות-העולם לישראל, לסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גויים, הם אומרים להם - כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו; ברצונו - נתנה להם, וברצונו - נטלה מהם ונתנה לנו".

לא להתרשם

מסתבר לומר, שפתיחת התורה בסיפור הבריאה לא באה רק כדי לספק תשובה לטענה אפשרית של הגויים בעניין ארץ-ישראל, אלא יש כאן גם הוראה כללית בעבודת-ה'. יהודי עומד תדיר מול טענה 'גויית' המתריסה כלפיו: "לסטים אתם", והתשובה עליה טמונה בסיפור הבריאה.

בראש ובראשונה מלמדנו הדבר, שיהודי אינו צריך להתרשם משום דבר המתנגד לקיום התורה ומצוותיה. לא אחת עולה טענה שקיום מצווה מסויימת אינו עולה בקנה אחד עם ההיגיון או עם כללי היושר האנושיים. צריך יהודי לזכור ש"כל הארץ של הקב"ה היא", והוא הקובע מה נכון ומה ישר.

אין הפרדה

ביתר פירוט יש כאן הוראה נוספת: ארץ-ישראל אמנם הייתה בתחילה בחלקו של שם, אך אחר-כך כבשה הכנעני.² כדי להפכה מ'ארץ כנען' ל'ארץ-ישראל' נדרש כיבוש של הארץ מידי שבעת עמי כנען שישבו בה.

ברוחניות העניינים רומז הדבר על חייו הגשמיים של יהודי. אמנם כל החיים הם של הקב"ה, אבל לכאורה יש הפרדה בין חיי התורה והמצוות לחיים הגשמיים. בשעת התפילה וקיום המצוות - עובדים את ה', ואילו בשעה שעוסקים באכילה, שתייה, עסקי הפרנסה וכדומה - כאן שולטים כללים של העולם הזה הגשמי.

קדושה בכל מקום

באה התורה ואומרת³: "כל מעשיך יהיו לשם שמים". יהודי צריך לעבוד את ה' לא רק בשעת התפילה וקיום המצוות, אלא גם בשעה שהוא עוסק ב'מעשיך'. על כך טוענים הגויים: "לסטים אתם, שכבשתם" - אתם 'כובשים' תחומים השייכים לעולם הזה ועושים מהם 'ארץ-ישראל'.

מלמדת התורה, שטענה זו בשקר יסודה. אין הפרדה אמיתית בין חיי התורה והמצוות ובין חיי העולם הזה. "כל הארץ של הקב"ה היא" - תכלית הכוונה בעניינים הגשמיים היא "לעשות לו יתברך דירה בתחתונים". וכפתגם הידוע⁴, שיהודי צריך לעשות 'ארץ-ישראל' בכל מקום שבו הוא נמצא, ולהחדיר את הקדושה האלוקית בכל מקום ובכל תחום.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך י, עמ' 1)

-------------

1) בראשית א,א.

2) רש"י לך-לך יב,ו.

3) אבות ב,יב.

4) ראה לקוטי שיחות כרך ב, עמ' 621.