חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:12 זריחה: 6:08 ח' בניסן התשפ"ד, 16/4/24
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

שלוש תקופות בחיי האדם
מאמרים נוספים בפרשה
להכיר ולא להתגאות
יהודי - "נס חי"
הכול בגלל אל"ף אחת
הבדיקה שלפני ההקרבה
פעולה קטנה שקובעת את כל היום
להקריב קרבנות בימינו
לשמור את רוח הנדר
נדבה לפני חובה
בלי שום תועלת אישית
להתמסר לה' כעצים על המזבח
האהבה נשארת תמיד
נגלה ונסתר
כוחו של הלא-מודע
שותף שלישי בכל עסקה
לא להתערב בחשבונות של הקב"ה
שלוש תקופות בחיי האדם
כגודל החיבה – גודל הסליחה
למה ציווה הקב"ה להקריב קרבנות
להפוך את ה"ריב" למעדן

התינוקות טהורין והקרבנות טהורין יבואו טהורין ויתעסקו בטהורין (מדרש רבה ויקרא פרשה ז, ג)

המדרש אומר, שמתחילים ללמד תינוקות את פרשת ויקרא ולא את פרשת בראשית, שכן "התינוקות טהורין והקרבנות טהורין, יבואו טהורין ויתעסקו בטהורין".

בתורה לא מצאנו קישור בין הקרבנות ובין המושג 'טהורים'. קרבנות צריכים להיות תמימים, מובחרים וכדומה, אבל אין בעניין הקרבנות שימוש בביטוי 'טהורים'. מדוע אפוא הקרבנות מכונים כאן "טהורין"?

מושג מימי נח

אכן, מצאנו שימוש במושג 'טהורים' בזיקה לקרבנות - בקרבנות שקודם מתן-התורה. על כך נאמר בגמרא: "הכול כשרין ליקרב - בהמה, חיה ועוף, זכרים ונקבות, תמימין ובעלי-מומין, טהורים אבל לא טמאין". מצאנו זאת אצל נח, שהקריב לה' קרבנות מהבהמות הטהורות שנכנסו לתיבה. אמנם בימי נח עדיין לא נקבעה ההבדלה בין בהמות טהורות לטמאות, ובכל-זאת הוא ידע שקרבנות צריכים להקריב רק מבהמות טהורות.

אולם דבר זה מחזק עוד יותר את השאלה - מדוע המדרש מכנה את הקרבנות המפורטים בפרשת ויקרא, הקרבנות שלאחר מתן-התורה, בביטוי השמור לקרבנות בימי נח, קודם מתן-התורה?

שלוש תקופות

עלינו לומר, שיש קשר מיוחד בין 'תינוקות' ובין הקרבנות שלפני מתן-התורה. בכלל, מהלך הזמן מתחלק לשלוש תקופות: א) ממתן-התורה ואילך, כשניתנו לעם-ישראל תורה ומצוות מאת ה'; ב) ימי האבות, שקיימו את "כל התורה כולה עד שלא ניתנה"; ג) ימי נח, שעדיין לא היה אפילו הקיום של התורה, אבל כבר התחילה שייכות כלשהי לתורה, ולו בעצם הגדר של טומאה וטהרה.

גם בחיי האדם יש שלוש תקופות מקבילות: א) לאחר בר-מצווה ובת-מצווה, כאשר יהודי נעשה מחוייב במצוות; ב) קודם בר-מצווה, אבל לאחר שהילד "הגיע לחינוך", והוא לומד תורה ומקיים מצוות כהכנה לתקופה שיהיה חייב במצוות; ג) בהיותו 'תינוק', קודם שהגיע לחינוך, שאף אז, מכיוון שהוא ילד יהודי, יש לו שייכות לתורה ולגדריה.

קשר טהור

דווקא בתקופה הראשונית הזאת בא לידי ביטוי עניין הטהרה שבקרבנות. עניינם של הקרבנות לכפר על פגמים בקיום התורה והמצוות, ומכאן שהם מבטאים את הקשר הפנימי, השורשי, הטהור, עם הקב"ה, שאפילו פגם בקיום התורה והמצוות אינו נוגע בו.

זו מדרגתם של ה'תינוקות'. הם מבטאים את הקשר הטהור עם הקב"ה, שכל מושגי הטומאה והפגם אינם יכולים לגעת בו. לכן "יבואו טהורין ויתעסקו בטהורין" - יבואו 'תינוקות' ויגלו את פנימיות עניינם של הקרבנות - ביטוי לאהבה הפנימית העמוקה של הקב"ה לעם-ישראל.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך גליון שיחת השבוע, מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך כב, עמ' 1)



 

       
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)