התקופה שבה אירע נס פורים הייתה אחת התקופות המשגשגות ביותר ליהודים בתוך זמן הגלות. היהודים הגיעו לעמדות בכירות בממשל. מרדכי, ראש הסנהדרין, היה משרי המלוכה שבשער המלך; אסתר, המלכה, הייתה יהודייה.
לכאורה לא הייתה שום תקופה בזמן הגלות, שבה היו היהודים יכולים להיות בטוחים לגמרי, כבימי אחשוורוש. בפועל אירע ההפך הגמור: דווקא כאשר בדרך הטבע היו היהודים בטוחים כל-כך, נחתה עליהם הגזֵרה הנוראה מכול – "להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים... ביום אחד".
גזֵרה לא-הגיונית
גזֵרה כזאת לא הייתה מעולם. בכל הגלויות האחרות (חוץ ממצרים) לא היו כל היהודים מרוכזים תחת שלטון אחד. חז"ל אמרו: "צדקה עשה הקב"ה בישראל שפיזרן", שאם, חלילה, אומה אחת תנסה לפגוע ביהודים, יינצלו היהודים המתגוררים במדינות האחרות. אמנם במצרים התרכזו כל בני-ישראל במדינה אחת, אבל לא הייתה שם גזֵרת השמדה מוחלטת כל-כך, שכן פרעה גזר רק על הזכרים.
אולם אחשוורוש מלך על כל העולם ולא היה לאן לברוח. גם הגזֵרה הייתה להשמיד את כל היהודים ביום אחד, ולא היה זמן להימלט. נשאלת אפוא השאלה, איך ייתכן שממצב טבעי בטוח כל-כך תתפתח גזֵרה נוראה כל-כך?
תיקון רוחני
הגמרא אומרת, שהגזֵרה נגזרה משום שהיהודים נהנו מסעודתו של אחשוורוש. מכאן עולה, כי הקיום היהודי ודרכי הטבע הם שני דברים נפרדים. גורלם של היהודים אינו נקבע על-פי כללי הטבע, אלא הוא תלוי בקיום התורה והמצוות. מצד דרכי הטבע לא היה אז מקום לגזֵרה, אך ברגע ש"נהנו מסעודתו של אותו רשע", ונכשלו במאכלים אסורים ובניסיון להתבולל בקרב העמים שסביבם, מיד בא דבר בלתי-צפוי לגמרי.
גם דרך ההצלה מבהירה אותו לקח: ביטול הגזֵרה לא היה בדרך הטבע כלל. אסתר הורתה למרדכי לפעול פעולה רוחנית של צום ותשובה: "לך כנוס את כל היהודים... וצומו עליי... שלושת ימים לילה ויום". אסתר עצמה צמה גם-כן שלושה ימים, אף שצום קשה כל-כך פגע בדרך הטבע בסיכוייה לשאת חן בעיני המלך.
התמודדות עם צרה
אך מרדכי ואסתר ידעו כי כשם שהגזֵרה לא נחתה בדרך טבעית, כך גם הישועה תבוא מלמעלה, ודרכי הטבע אינן אלא לבוש שדרכו תבוא הישועה האלוקית. הדבר שיביא את ההצלה הוא תיקון הסיבות שגרמו לגזֵרה, ולכן הם התרכזו בצום ובהתעוררות התשובה, דבר שאכן הביא במהרה את ה"ונהפוך הוא".
מכאן הוראה נצחית: יש הסבורים כי הדיפלומטיה היא המבטיחה את קיומו של העם היהודי. צריך לזכור שדרכי הטבע אינן אלא לבוש חיצוני, ואילו התהליכים האמיתיים נקבעים במישור אחר. אם באה עת צרה חלילה, נדרש עם-ישראל לפשפש במעשיו, לתקן את הדורש תיקון, ורק אז מועילה ההשתדלות הטבעית.
(לקוטי שיחות כרך א, עמ' 213)
| 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
