פרשתנו מתחילה במילים "כי תצא למלחמה על אויביך, ונתנו ה' אלוקיך בידך ושבית שביו". בפשטות, הכוונה ליציאה למלחמה באויבי העם, אך יש לדברים גם משמעות פנימית-רוחנית בעבודתו של כל יהודי.
"אויביך" הם הגוף והנפש הבהמית. הם האויבים האמיתיים של האדם, הגוררים אותו לתאוות העולם הזה ומסיטים אותו מתפקידו האמיתי העולם. מחובתו של האדם לצאת למלחמה נגדם ולנצחם.
מלחמת הנפשות
למעשה, המלחמה היא בין שתי הנפשות המצויות בקרבו של האדם – הנפש האלוקית והנפש הבהמית. הנפש האלוקית שואפת להיות קרובה אל הקב"ה, והיא מושכת את האדם ללימוד התורה, לקיום המצוות, לדיבורים טובים, למחשבות טהורות. לעומתה, רצונה של הנפש הבהמית הפוך ממש, והיא מנסה לגרור את האדם לענייני העולם הזה הגשמי והחומרי.
המלחמה הזאת ניטשת בכל עת, אך במיוחד בזמנים שבהם הנפש האלוקית מנסה להתחזק. למשל, בשעת התפילה, שהיא שעת-כושר למעלה, מתייצבת מיד הנפש הבהמית כדי לבלבל את האדם במחשבות זרות, ואז האדם נדרש להתאמץ יותר כדי להילחם בנפש הבהמית ולהכניעה.
לא להרוס
אולם ההגדרה מלחמה דורשת הסבר. במלחמה המטרה היא להכות באוייב ולשבור את כוחו, ואילו במאבק מול הנפש הבהמית והגוף אין הכוונה לשברם ולהרסם, אלא לבררם ולזככם. הגוף צריך להיות בריא וחזק, שכן על-ידו יכולה הנפש האלוקית לעבוד את ה'. מדוע אפוא יש להילחם בו?
אכן, הכוונה אינה לשבור את הגוף ואת הנפש הבהמית, אלא לבררם ולזככם, אבל ההתמודדות עמם נקראת מלחמה משום שהם-עצמם אינם מניחים לנפש האלוקית לבררם ולזככם, ועל-כן הדבר כרוך במלחמה. זו מלחמה קשה, משום שהנפש הבהמית השתרשה בגוף כבר עם היווצרותו, ואילו הנפש האלוקית נכנסת באדם לאחר זמן, ולכן מרגישה הנפש הבהמית שהאדם נתון ברשותה.
כשיוצאים מנצחים
על כך נאמר ליהודי: אל לך להיבהל. מוטל עליך לצאת למאבק הזה – "כי תצא למלחמה". אתה נדרש לצאת למלחמה, להיחלץ למאבק בנפש הבהמית, ויש לך הבטחה – "ונתנו ה' אלוקיך בידך".
יתרה מזו: הקב"ה נותן לך כוח לא רק לנצח את הנפש הבהמית, אלא גם "ושבית שביו". איזה שבי אפשר לשבות במלחמה זו? אלא ה'שבי' הוא ניצוצות הקדושה הטמונים בעניינים הגשמיים. הנפש הבהמית סבורה כי הם שייכים לה, אבל על-ידי שיהודי נחלץ לעבוד את ה' כראוי, הוא מצליח לברר ולזכך גם את ניצוצות הקדושה הללו, ולעבוד את ה' אף באמצעות כוחותיה החזקים של הנפש הבהמית. וכך היהודי מצליח לרתום את הגשמיות עצמה לשירות הקדושה עד להכנת העולם כולו לגאולה האמיתית והשלמה.
(לקוטי שיחות כרך ב, עמ' 384)
|
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
