חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:38 זריחה: 6:29 כ"א באלול התשע"ט, 21/9/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

לא לערבב כוחות נפשיים
מאמרים נוספים בפרשה
אפשר לנצח בלי מלחמה
מלחמות חובה ורשות
שני אויבים, מקור אחד
כוחה של "מצווה קלה"
שכר המצוות - עכשיו או לעתיד?
כשיוצאים לדרך צריכים "מעקה"
צריך מעקה בחיים
לקרב בלי להתנשא
אחדות והפרדה
עבודה בלי טרדות
איך יכול הקב"ה "לגרש"?
הקב"ה אינו נפרד מישראל
לא למהר "להתגרש"
דבקות באלוקות ופרישות מתאוות העולם
יהודים כפועלי ה'
משפט צדק - חד משמעי
בלי כוונה
לזכור כדי להשכיח
לא לערבב כוחות נפשיים
מלחמה לשם זיכוך

איסורי כלאיים, המופיעים בפרשתנו, אוסרים לזרוע שני מינים יחד או להרכיב שני מינים וכיוצא-בזה. אולם בכלאי בגדים, איסור שעטנז, הדין שונה: מותר לטוות שעטנז, צמר ופשתים יחדיו, והאיסור הוא רק על לבישתו - "לא תלבש שעטנז".

יש לבאר את טעם השוני בכך, שאיסורי הכלאיים האחרים הם באותו סוג בבריאה, ואילו בכלאיים יש ערבוב בין שני סוגים נבדלים. איסור זריעת כלאיים הוא בתוך סוג הצומח עצמו. איסור כלאיים בבעלי-חיים הוא בסוג החי עצמו. אולם שעטנז עניינו חיבור וערבוב בין סוג החי (צמר) לבין הצומח (פשתים).

ערבוב חי וצומח

כאשר הערבוב הוא באותו הסוג, יכול להתרחש חיבור ביניהם. כשזורעים שני מינים יחדיו, יכול להיווצר מין כלאיים משני המינים הללו. כך גם בבעלי-חיים, יכול להיוולד בעל-חיים הנושא את תכונותיהם של שני המינים. על-כן אסרה התורה את עצם עשיית התערובת, ולאו-דווקא את השימוש בה, מכיוון שעצם התערובת כבר עלולה ליצור מציאות של כלאיים.

לעומת זאת בשעטנז, שבו נוצר ערבוב בין חי לצומח, לא ייתכן חיבור אמיתי בעצם מציאותם. חי וצומח הם שני סוגים נבדלים, שלא יכולה להיווצר שום מציאות המורכבת משניהם. לכן לא נאסרה עשיית התערובת עצמה, שאין בה שום משמעות, אלא רק לבישת בגד העשוי מתערובת זו.

כלאיים בנפש האדם

מעניין זה אפשר להפיק רמז ולימוד בעבודת האדם לקונו. כשם שהבריאה כולה מתחלקת לארבעת הסוגים, דומם, צומח, חי ומדבר, גם כוחות הנפש מתחלקים לארבעה סוגים אלה.

ה'צומח' שבנפש הוא המידות, הרגשות, שבהם יש צמיחה מקטנות לגדלות (הרגשות יכולים להיות חלשים ורגועים ויכולים להיות עזים וסוערים). ה'חי' שבנפש האדם הוא השכל. כשם שבעלי-החיים מתאפיינים בכושר התנועה שלהם, כך גם השכל אינו עומד במקום אחד, אלא הוא נע ממקום למקום, משתנה ומתחדש.

לבוש אחד

שעטנז בנפש האדם עניינו ערבוב השכל והמידות. התורה קובעת שעצם הערבוב אינו אסור. אין פסול בערבוב בין השכל והרגש. להפך, זו שלמותו של האדם ששכלו משפיע על רגשותיו, והרגשות הם לפי ערך השכל. הבעיה יכולה להיווצר רק בלבישת שעטנז.

לבוש מסמל את כוחות הנפש העליונים, המקיפים את האדם (כשם שהבגד עוטף את האדם מבחוץ). כאשר האדם עובד את בוראו בכוחות הללו, אין מקום לתערובת של שני מיני כוחות. אם האדם בכללותו עסוק באופן אחד של עבודת ה', עד שעבודה זו מקיפה את כל-כולו, אין מקום שיהיה עסוק בשעת מעשה בדבר שני. לכן התורה מזהירה, שהלבוש צריך להיות מסוג אחד בלבד ואין לערבב שני סוגים יחדיו.

(לקוטי שיחות כרך לד, עמ' 127)



   

       
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)