מאמרים נוספים בפרשה
	להיות מוכנים לגאולה
	לרדת כדי לעלות
	ההפרעות מחשלות
	למה הוסיפו איסורים וסייגים?
	לא לגעור; למצוא את הטוב
	להפוך חושך לאור
	המטרה – ביטול הנדרים
	בשיתוף עם הקב"ה
	מלחמת ה' – ביטול המדון
	להיות כלי ראוי לאור הקדושה
	תופעה מופלאה: מספרים עגולים
	לומדי התורה כמקור השראה
	מהפך בכפר
	כל החיים במסע
	כל החיים - ב"מסע"
	מבט חדש בתום המסע
	לכל 'מסע' יש תכלית
	הנשיא הוא הכול
	זכות הישיבה בעבר הירדן
	תפילתו של כוהן גדול

כאשר ציוה ה' את משה (במדבר לא,לא)

בפרשת השבוע מתארת התורה את ניצחונם של בני-ישראל במלחמת-מדיין¹ ואת הציווי המיוחד של הקב"ה בדבר שלל המלחמה²: למנות את כל השבי והשלל ולחלקו לשניים - מחציתו לאנשי-הצבא ומחציתו לשאר העדה; ואחר-כך להרים מכל מחצית מכס לה' - מחלק אנשי המלחמה להפריש 1 מ500- מכל מין ומין, ולתיתו לכוהנים, ומחלק בני-ישראל - 1 מ50- מכל סוג, ולמסרו ללוויים.

בסיום הציווי מספרת התורה: "ויעש משה ואלעזר הכהן כאשר ציווה ה' את משה".¹ לכאורה די בכך. אך לא, בהמשך הפרשה הולכת התורה ומפרטת בדייקנות את הסכום של כל מין מהשלל כולו, ולאחר מכן בא פירוט נפרד של מחצית כל מין השייך לאנשי-המלחמה והמחצית של בני-ישראל, ופירוט מדוייק של המכס שהרימו לה'! כל זאת, לשם מה?

לא מת אחד

הרמב"ן מסביר, שבכל מבקשת התורה לגלות, כי מאז החלו למנות את המלקוח ועד שחצוהו והפרישו ממנו את המכס - פעולה שגזלה זמן רב - לא מת ולו בעל-חיים אחד מכל השבי העצום (לו מת אחד, כבר לא היו החצאים שווים).

אבל אינו מובן: הרי הקב"ה אינו עושה ניסים לחינם², ולמען איזו מטרה עשה נס זה?

היכן השארית?

הביאור בזה: בציווי על השלל חסרה הייתה לכאורה הנחיה מה לעשות בשאריות השונות. מה היו עושים, למשל, אילו היו נשארים 73 ראשי-צאן; איך היו מפרישים מהם "אחד אחוז מן החמישים"? למה התורה לא נדרשה לאפשרות זו?

ולכן מפרט הפסוק, שלא הייתה שארית! מספרי השלל התחלקו במדוייק לחצי ולקבוצות של 500 ו50-. כשאנו רואים את פירוט השלל, אנו מגלים עובדה מופלאה זו, שאינה שכיחה כלל. זהו ההסבר לכך שהתורה מצאה לנכון לפרט את צורת חלוקת השלל, כדי להדגיש שהמספרים התחלקו בדיוק כפי ציווי ה'.

כל זה מסביר למה פירטה התורה את המספרים בעת החלוקה - כדי לגלות תופעה מופלאה זו, שבזכותה יכלו בני-ישראל לקיים את הציווי "ממחציתם תיקחו" ואת יתר הציוויים בצורה השלמה ביותר.

אין הפרעה

כשאנו מהרהרים בדבר אנו רואים, עד כמה היה כאן מן המופלא. הרי ברור, שכדי שיוכלו בני-ישראל לקחת ממדיין את השלל במספרים כה עגולים, התערבה כאן יד ההשגחה הרבה קודם המלחמה עצמה. וכל זה למטרה אחת - כדי שבני-ישראל יוכלו לקיים מצווה בשלמותה.

דבר זה מלמדנו, שעוד לפני קיום כל מצווה כבר מכשיר בעבורה הקב"ה את הקרקע, ומונע מראש כל מניעה ועיכוב. לכן אין להירתע משום הפרעה בדרך לקיום המצוות. יש לבטוח בה', שסידר ויסדר הכול מראש, למען נוכל לקיימן כראוי - ובמלוא השלמות.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך יג, עמ' 110)

----------

1) במדבר לא,א ואילך.

2) שם כו ואילך.

3) במדבר לא,א.

4) ראה דרשת הר"ן ח, הקדמה א. וראה שבת נג,ב. ועוד.