וביום השמיני ימול בשר ערלתו (ויקרא יב,ג)
בתחילת פרשת 'תזריע' אנו מוצאים פסוק קצר, המדבר על מה שיהודי צריך לעשות כשנולד לו בן זכר: "וביום השמיני ימול בשר ערלתו".1 כאן מצווה אותנו התורה על מצוות המילה.
אף-על-פי שנצטווינו על מצוות מילה עוד בזמן אברהם אבינו, כאשר הקב"ה ציווהו למול את עצמו, "אתה וזרעך אחריך לדורותם"2 - בכל-זאת אין אנו עורכים ברית-מילה מפני הציווי ההוא לאברהם אבינו, אלא מפני הציווי שנאמר בפרשתנו.3
י"ג בריתות
עליונותו של הציווי הזה על הציווי לאברהם אבינו היא בכך, שהציווי ההוא היה ציווי פרטי-אישי שנאמר בנבואה לאדם אחד; ואילו הציווי שבפרשתנו הוא חלק מתרי"ג המצוות שניתנו לכל עם ישראל מאת הקב"ה במעמד הר-סיני, שכל העם כולו היה עד לו.
מצוות מילה היא אחת המצוות הגדולות ביותר. שלוש-עשרה בריתות (!) נכרתו עליה.4 דברים רבים נאמרו על טעמי מצווה זו, ונביא כמה מהם:
עיקר כניסתה של הנפש הקדושה לתוך הגוף נעשית בעת ברית-המילה. לפני הברית עדיין לא הושלמה ההתחברות בין הנפש האלוקית-היהודית לבין הגוף, ורק באמצעות הברית נוצרת ביניהם התאחדות גמורה.5 זו הסיבה לכך, שמעת ברית-המילה כל ילד יהודי הוא בן העולם-הבא (כדעת כמה פוסקים).
עידון הגוף
הרמב"ם כותב6, שאחד הטעמים למצווה זו הוא העידון שנוצר באמצעותה. ברית-המילה מחלישה אחת מתאוותיו הגדולות של האדם, ונותנת לו את הכוח להתגבר על תאוות אלה.
הברית היא כשמה - אות-ברית בין הקב"ה לעם-ישראל, אות נצחי הטבוע בבשרו של כל יהודי והמבטא את הקשר העמוק בין הקב"ה לבין עם-ישראל.
ייחודה של מצוות המילה הוא בהיותה מצווה תמידית. הגמרא מספרת7, שדוד המלך נכנס פעם לבית-המרחץ, וכשראה עצמו ערום אמר: "אוי לי שאעמוד ערום בלא מצווה". וכשנזכר בברית-המילה שבבשרו נתיישבה דעתו. מכאן למדנו, שזו מצווה מתמדת הנמשכת לנצח (שאם לא-כן, כיצד הניחה את דעתו של דוד המלך?).
ברית עם הגוף
מעלה נוספת של המילה היא בכך, שזו מצווה המוטבעת בבשר-הגוף. כל מצווה אחרת קשורה בעיקר עם הנפש (אף שמשתמשים באיברי הגוף כדי לקיימה), ואילו מצווה זו מחוללת שינוי נראה וגלוי גם בבשר הגוף, עד שכל עין גשמית רואה את הקשר בין היהודי לבין הקב"ה.
דבר זה מסביר מדוע עורכים את ברית-המילה לתינוק פעוט שאינו מבין מאומה. אילו הייתה הברית הזאת קשורה עם הנפש, השאלה הייתה במקומה; אך מאחר שברית זו נכרתת עם בשר הגוף הגשמי - הרי מבחינה זו אין הבדל בין תינוק לבין מבוגר. לכן ברגע הראשון שאפשר למול את התינוק (כשהוא נעשה בן שמונת ימים) כורתים את הברית הנצחית בינו לבין ה'.
(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך כה, ע' 54)
----------
1) ויקרא יב,ג.
2) בראשית יז,ט.
3) ראה פירוש המשניות להרמב"ם בפרק ז דחולין, משנה ו.
4) משנה סוף פרק ג דנדרים. וראה רמב"ם סוף הלכות מילה.
5) שולחן ערוך אדמו"ר הזקן מהדורא בתרא סימן ד סעיף ב.
6) מורה נבוכים חלק ג פרק לה ופרק מט.
7) מנחות מג,ב.
|