מאמרים נוספים בפרשה
	מציאות שלמה
	שמחת התורה והסליחה
	לעבוד בידיים ולשמור על ראש שקט
	השבת ומלאכת המשכן
	הפרנסה היא רק מכשיר
	בלי מעורבות אישית
	השראת השכינה בלי קיצורי-דרך
	האש למען האפר
	לומדי תורה ותפקידם
	כשמשה מצווה - אין הפרעות
	עד הפרט האחרון
	אומנות מיוחדת של הנשים
	בלי הבדלי מעמדות
	המשכן - כפרה על העגל
	כוחו של מעשה גשמי
	לא לזלזל בכוחו של אדם
	משה מאחד את העם
	בית-המקדש עומד שלם ומוכן
	הקב"ה שוכן דווקא למטה
	שלמות מקבלים ממשה רבנו
	לפעמים מדלגים על הסדר
	יהודי מרגיש שהכול לה'
	שלושה שלבים בהתעלות
	אחרי ההעלם באה ההתגלות
	כשיורד החושך, יוצאים למסע

ויברך אותם משה (שמות לט,מג)

לאחר שנסתיימה מלאכת המשכן, מספרת התורה¹: "וירא משה את כל המלאכה... ויברך אותם משה". מפרש רש"י: "אמר להם, יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם, ויהי נועם ה' אלוקינו עלינו".²

נשאלת כאן השאלה, הלוא במלאכת המשכן היו שותפים כל בני-ישראל, איש ואישה, שהביאו את נדבותיהם לעבודת המשכן, ומדוע לא בירך משה את כל השותפים לעשייה, אלא העניק ברכה רק ל'חכמי הלב', שעשו את המלאכה בפועל?

לא הצליחו להקים

התשובה פשוטה: אין כל צורך לציין במפורש את ברכתו של משה לכל התורמים למלאכת המשכן, שכן זה דבר פשוט ומובן מאליו שמברכים ונותנים 'יישר כוח' לכל תורם, וברכה זו העניק משה רבנו הרבה קודם לכן, כשנסתיימה הבאת התרומות. כאן רוצה התורה לספר על ברכה מיוחדת שהעניק משה רבנו לאחר גמר מלאכת המשכן.

כשנגמרה מלאכת המשכן, לא הצליחו המומחים להקימו. על כך מספרת התורה³: "ויביאו את המשכן אל משה". ומפרש רש"י: "שלא היו יכולין להקימו... אמר משה לפני הקב"ה, איך אפשר הקמתו על-ידי אדם? אמר לו, עסוק אתה בידך, נראה כמקימו, והוא נזקף וקם מאליו".

ברכה מיוחדת

רואים אנו אפוא, שגם לאחר שכל בני-ישראל נתנו את נדבתם ולאחר ש'חכמי הלב' וכל המומחים סיימו את עבודתם, עדיין לא היה בכוחם להקים את המשכן בפועל. לשם כך היה עליהם להביא את המשכן אל משה, והוא, בכוחו של הקב"ה, הקימו.

ואחרי כל זה עדיין יש צורך בברכה נוספת ומיוחדת - "יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם". שכן אין בכוחו של האדם המוגבל להשכין את השכינה האלוקית במעשי ידיו. לשם כך יש צורך בברכה מיוחדת של משה רבנו, שאכן יהיה "ושכנתי בתוכם"⁴, בתוך המשכן שנעשה על-ידי בני-ישראל.

קשר עם הרבי

מכל זה אנו למדים הוראה גם בחיינו-אנו: התכלית של עבודתנו בעולם הזה היא לעשות 'משכן' לקב"ה. כל יהודי, על-ידי פעולתו ומעשיו, 'בונה משכן' לקב"ה, ושאיפתו היא "שתשרה שכינה במעשי ידיכם".

אומרים לנו, שגם כאשר העבודה האישית שלנו מושלמת בתכלית, אין די בה להשכין את השכינה. השכנת השכינה בפועל נעשית על-ידי ברכתו של משה רבנו - על-ידי ההתקשרות לנשיא הדור, 'אתפשטותא דמשה'⁵ שבכל דור ודור.

כאשר יהודי קשור עם הרבי, הוא מקבל כוח להצליח בעבודתו ולהשכין את השכינה במעשי ידיו. ואז כולל עצמו 'משה רבנו' עם כלל-ישראל ומבקש "ויהי נועם ה' אלוקינו עלינו", ובכך הוא מביא גם את הפרט שבעם-ישראל לידי שלמותו האמיתית.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך יא, עמ' 169)

---------

1) שמות לט,מג.

2) תהילים צ,יז.

3) שמות לט,לג ובפירוש רש"י שם.

4) שמות כה,ח.

5) תיקוני זוהר תיקון סט (קיב,א. קיד,א).