|
 |
| הרבי על הפרשה |
|
| תקיפות וענווה בכפיפה אחת | | יהודי נדרש מצד אחד להיות עניו בתכלית, ומצד שני צריך שתהיה בו התקיפות והעוז לעמוד בתוקף על דברים הקשורים ברצון-ה' | |  | | שמיטה אצל הר-סיני | | התורה מגלה לנו בפרשתנו כי כשכשם שעל מצוות השמיטה נאמר במפורש שכללי המצווה ופרטיה נאמרו למשה בסיני, כך כל המצוות נאמרו כלליהן ופרטיהן למשה בהר-סיני. | | | | השבת - תכלית החיים | | כל העבודה בשש השנים לא באה אלא כדי להגיע לשנה השביעית, שנת השמיטה, שנה של קדושה ורוחניות | | | | תורה לשם תורה | | | | מה באמת עניין שמיטה להר-סיני? | | אם התורה בחרה דווקא במצוות שמיטה כדי ללמד ממנה על כל המצוות, יש לומר שמצווה זו משקפת גישה כללית של היהדות כלפי החיים | | | | תכלית ההתבטלות – שלא מרגישים אותה | | | | שנת השמיטה כיום השבת | | | | יהודי זורע ומאמין | | יהודי מתאפיין בכך שהוא "מאמין בחי-העולמים - וזורע". כלומר, כשהוא זורע את האדמה אין הוא רואה בכך דבר טבעי בלבד, אלא הוא זורע אך ורק משום שהוא מאמין בקב"ה ותולה בו את תקוותו, שישלח לו את פרנסתו באמצעות זריעת האדמה. | | | | להחדיר קדושה בגדרי הזמן | | | | שמיטה ויובל בעבודת ה' | | שלוש דרגות בהתייחסות לשנת היובל: א) בזמן ש"כל יושביה עליה"; ב) בימי הבית השני; ג) לאחר החורבן | | | | קניינים בחיי הרוח | | יהודי מתעורר בתשובה ומחליט 'להקנות' את 'פירותיו' לקב"ה, ולהתנהג על-פי רצון ה'; אך לכאורה, החלטה זו היא על דבר שעדיין לא בא לעולם?! | | | | אין טוב בלי עבודה | | כשאדם עמל והתייגע ואחר-כך קיבל שכר על עבודתו - שמחתו שלמה ואז הוא מרגיש שקיבל דבר טוב באמת. לכן דרושה עבודת-ה', כדי שהשפע האלוקי יתקבל כשכר עבודה ולא כמתנת-חינם. | | | | שאלת חכם | | הבן החכם מבקש לדעת באיזו צורה תבוא הברכה האלוקית שמאפשר לבני-ישראל לשבות מעבודת האדמה במשך שנה תמימה, וזו כוונת השאלה "מה נאכל בשנה השביעית" | | | | רחמים אין-סופיים | | הרמב"ם אומר: "חכמים הראשונים היו נותנים לעבד מכל תבשיל ותבשיל שהיו אוכלים, ומקדימים מזון הבהמות והעבדים לסעודת עצמם", הואיל ובעם-ישראל טבועה מידת החסד והרחמים. | | | | תקיפות של הר | | |
|
זמנים נוספים
שקיעה: 19:40
זריחה: 5:37
